מסכת תרומות, פרק ה, משנה ט

משנה ט: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, וּטְחָנָן וּפָחֲתוּ, כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחֻלִּין, כָּךְ פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה, וּמֻתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה, וּטְחָנָן וְהוֹתִירוּ, כְּשֵׁם שֶׁהוֹתִירוּ הַחֻלִּין, כָּךּ הוֹתִירָה הַתְּרוּמָה, וְאָסוּר. אִם יָדוּעַ שֶׁהַחִטִּים שֶׁל חֻלִּין יָפוֹת מִשֶּׁל תְּרוּמָה, מֻתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה, וְאַחַר כֵּן נָפְלוּ שָׁם חֻלִּין, אִם שׁוֹגֵג, מֻתָּר, וְאִם מֵזִיד, אָסוּר:

משנה ט: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סאין של חולין, וּטְחָנָן יחד, וּפָחֲתוּ ממה שהיו בתחילה, אין אומרים שרק החולין פחתו ולא התרומה, ואין כאן מאה חולין כנגד התרומה, אלא כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחֻלִּין, כָּךְ פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה, וּמֻתָּר.

סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה סאה של חולין, וּטְחָנָן, וְהוֹתִירוּ, ועתה יש בתערובת יותר ממאה סאה, כְּשֵׁם שֶׁהוֹתִירוּ הַחֻלִּין, כָּךּ הוֹתִירָה הַתְּרוּמָה, וְאָסוּר. אִם יָדוּעַ שֶׁהַחִטִּים שֶׁל חֻלִּין יָפוֹת מִשֶּׁל תְּרוּמָה, ומוציאות יותר קמח, נמצא שיש כעת בתערובת מאה חלקים של חולין כנגד התרומה, הכל מֻתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חולין, וְאַחַר כֵּן נָפְלוּ שָׁם עוד חֻלִּין עד שיש בתערובת מאה חלקים של חולין כנגד התרומה, אִם נפלו החולין בשׁוֹגֵג, מֻתָּר, וְאִם נתנם במֵזִיד, אָסוּר, כיון שאסור לבטל איסור לכתחילה, וקנסוהו חכמים שלא יועיל לו הדבר.