מצוה כ) שלא ייראה חמץ

פרשת בא

"לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור" (שמות יג ז)

מצוות לא תעשה שלא יראה חמץ בכל מושבותינו כל שבעת ימי הפסח, שנאמר 'ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך שבעת ימים', ואין אלה שני לאוין בשני ענינים, אלא הם בענין אחד, כמו שאמרו חז"ל, פתח הכתוב בחמץ וסיים בשאור, לומר לך שזה הוא חמץ זה הוא שאור, כלומר, אין הפרש בין החמץ עצמו לבין שאור, שזהו הדבר המחמץ את העיסה.

משרשי המצוה. מה שכתבנו בשאר מצות הפסח, לזכור את ניסי יציאת מצרים.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה חָמֵץ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵינוּ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ז) 'מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ'. וְאַף שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב 'חָמֵץ' וּ'שְׂאוֹר', אֵין אֵלּוּ שְׁנֵי לָאוִין בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, אֶלָּא הֵם עִנְיַן אֶחָד. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ביצה ז:) 'פָּתַח הַכָּתוּב בְּחָמֵץ וְסִיֵּם בִּשְׂאוֹר, לוֹמַר לְךָ, הוּא חָמֵץ הוּא שְׂאוֹר', כְּלוֹמַר, אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הֶחָמֵץ עַצְמוֹ וּבֵין דָּבָר הַמְּחַמֵּץ לְעִנְיָן אִיסּוּר זֶה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר בִּשְׁאָר מִּצְוֹת הַפֶּסַח, לִזְכּוֹר אֶת נִיסֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁגַּם אִם טָמַן אֶת הֶחָמֵץ אוֹ הִפְקִיד אוֹתוֹ בְּיַד גּוֹיִם, עוֹבֵר בְּאִסּוּר זֶה. אֲבָל אִם הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ חָמֵץ שֶׁל גּוֹי אוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, אֵינוֹ חַיָּב בְּבִעוּר. אֲבָל צָרִיךְ הַיִּשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בִּפְנֵי חֲמֵצוֹ שֶׁל הַגּוֹי שֶּׁנִּמְצָא בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁמָּא יָבוֹא לִטּוֹל מִמֶּנּוּ, אֲבָל בִּפְנֵי חָמֵץ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל פּוֹרְשִׁים מִן הַהֶקְדֵּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה (חמץ ומצה ד א-ב).

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים.

וְהָעוֹבֵר עַל מִצְוָה זוֹ, וְקָנָה חָמֵץ בְּפֶסַח וְהִנִּיחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, לוֹקֶה. אֲבָל אִם רַק הִשְׁאִירוֹ בִּרְשׁוּתוֹ מֵעֶרֶב פֶּסַח, וְלֹא הוֹצִיאוּ מִבֵּיתוֹ לִפְנֵי פֶּסַח, אֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו, לְפִי שֶּׁאֵין בּוֹ מַעֲשֵׂה, וְאֵין לוֹקִים עַל לָאו שֶּׁאֵין בּוֹ מַעֲשֵׂה.