מצוה קמ) מצות מעשה האשם

פרשת צו

"וזאת תורת האשם" (ויקרא ז א)

מצות עשה שיעשו הכהנים מלאכת קרבן האשם כענין שנזכר בפסוק, שנאמר 'וזאת תורת האשם' וגו', כמו שכתוב בפרשה.

מדיני האשם, שלעולם מקריבים אותו רק מזכרי כבשים בלבד.

ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בכהנים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'

מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיַּעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים מְלֶאכֶת קָרְבָּן הָאָשָׁם בַּדֶּרֶךְ הַכְּתוּבָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ז א) 'וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם' וְגוֹ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה.

שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה הוּא כְּפִי שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה צה) לְגַבֵּי עִקָּר עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁעִקְּרֵי הַלְּבָבוֹת תְּלוּיִים בַּפְּעֻלּוֹת, וְכַאֲשֶׁר יֶחֱטָא הָאָדָם, לֹא יִטְהַר כָּרָאוּי מֵחֶטְאוֹ עַל יְדֵי שֶּׁיֹּאמַר בְּעוֹמְדוֹ לְיַד קִיר בֵּיתוֹ 'חָטָאתִי, לֹא אוֹסִיף לַחֲטֹא עוֹד', אֲבָל בַּעֲשׂוֹתוֹ מַעֲשֵׂה גָּדוֹל עַל דְּבַר חֶטְאוֹ, לָקַחַת בְּהֵמָה מִבֵּיתוֹ, וְלִטְרוֹחַ לְהָבִיאָהּ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶל הַכֹּהֵן, וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת קָרְבָּן מְסֻיָּם זֶה, מִתּוֹךְ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַהוּא יִקָּבַע בְּנַפְשׁוֹ רֹעַ הַחֵטְא, וְיִמָּנַע מִמֶּנּוּ פַּעַם אַחֶרֶת. וּכְעֵין זֶה כָּתַב הָרַמְבַּ"ן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם נִגְמָר בְּמַחְשָׁבָה בְּדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, כָּךְ בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן יִסְמֹךְ עָלָיו יָדָיו כְּנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה, יִתְוַדֶּה בְּפִיו כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר, וְיִשְׂרֹף בָּאֵשׁ אֶת הַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּחְשָׁבָה וְהַתַּאֲוָה. וְכֵן מַקְרִיב אֶת הַכְּרָעַיִם כְּנֶגֶד יָדָיו וְרַגְלָיו שֶׁל הָאָדָם הָעוֹשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ, וְיִזְרֹק הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּנֶגֶד דָמוֹ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם. וְעַל יְדֵי זֶה יַחְשֹׁב הָאָדָם כִּי חָטָא לֵאלֹהִים בְּגוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, וְרָאוּי לוֹ שֶׁיִּשָּׁפֵךְ דָמוֹ וְיִשָּׂרֵף גּוּפוֹ, לוּלֵא חֶסֶד הַבּוֹרֵא שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ תְּמוּרָה וְכֹפֶר הַקָּרְבָּן, שֶׁיִּהְיֶה דָמוֹ תַּחַת דָמוֹ, נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ. עוֹד יֵשׁ לְהוֹסִיף דְּבָרִים עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כִּי מֵחֲמַת כֵּן צִיוָנוּ הָאֵל לְהַקְרִיב תָּמִיד מֵהַדְּבָרִים שֶׁלֵּב הָאָדָם הוֹמֶה בָּהֶם, כְּמוֹ הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן וְהַפַּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַלֵּב יוֹתֵר עִם הָעֵסֶק בָּהֶם. וְאֶת הֶעָנִי חִיֵּב הָאֵל לְהָבִיא מִמְּעַט קִמְחוֹ, אֲשֶׁר עֵינָיו וְלִבּוֹ עָלָיו כָּל הַיּוֹם. וְעוֹד יֵשׁ הִתְעוֹרְרוּת אַחֶרֶת לְלֵב הָאָדָם בְּקָרְבָּן הַבְּהֵמוֹת, מִצַּד הַדִּמְיוֹן, כִּי גּוּף הָאָדָם דּוֹמֶה בַּכֹּל לְגוּף הַבְּהֵמָה, מִלְּבַד זֶה שֶׁלָּאָדָם נָתַן ה' דַּעַת, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם חוֹטֵא וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, יֵדַע כִּי נִכְנַס בְּכָךְ לְגֶדֶר הַבְּהֵמוֹת, וְעַל כֵּן נִצְטַוָּה לָקַחַת אֶת הַבְּהֵמָה, שֶׁגּוּפָהּ כְּגוּפוֹ, לְהָבִיאָהּ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר לְעִלּוּי הַשֵּׂכֶל, וּלְשָׂרְפָהּ שָׁם, וּבְכָךְ הוּא כִּבְיָכוֹל מַשְׁכִּיחַ אֶת זֵכֶר הַגּוּף, וּמְצַיֵּר בְּלִבּוֹ צִיּוּר חָזָק, שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ שֶׁל גּוּף בְּלִי שֵׂכֶל – אָבַד וּבָטֵל לְגַמְרֵי, וְיִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ בַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת שֶׁחֲנָנוֹ הָאֵל, שֶׁהִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלָם, וְגַם לַגּוּף הַשֻּׁתָּף עִם הַנֶּפֶשׁ יֵשׁ קִיּוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים בְּסִבַּת הַנֶּפֶשׁ, בְּלֶכְתּוֹ בַּעֲצָתָהּ לְהִשְׁתַּמֵּר מִן הַחֵטְא. וּבְקָבְעוֹ צִיּוּר זֶה בְּנַפְשׁוֹ יִּזָּהֵר מְאֹד מִן הַחֵטְא. וְהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל הַזֶּה, וּבְהַסְכָּמַת עוֹשֵׂהוּ שֶּׁיִּתְחָרֵט עַל חֶטְאוֹ מִלֵּב וּמִנֶּפֶשׁ – יִתְכַּפֵּר חֶטְאוֹ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, שֶׁהָאָשָׁם אֵינוֹ בָּא לְעוֹלָם אֶלָּא מִזִּכְרֵי כְּבָשִׂים בִּלְבַד, יֵשׁ שֶׁבָּא מֵהַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם, וְיֵשׁ שֶׁבָּא מִן הַקְּטַנִּים.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בְּזִכְרֵי כְּהוּנָה. וְכֹהֵן הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה זוֹ וְלֹא הִקְרִיב הָאָשָׁם כְּמִשְׁפָּטוֹ, בִּטֵל מִצְוַת עֲשֵׂה.