מצוה קנט) מצות טומאת שמונה שרצים
פרשת שמיני
"וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ, החולד והעכבר…" (ויקרא יא כא)
מצוות עשה שיהיו שמונה שרצים הכתובים בתורה – טמאים ומטמאים, שנאמר 'וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב' וגו'.
משרשי המצוה, יש להקדים, כי אין ספק שלא היה אדם מעולם שהשיג לדעת כל החכמה עד סופה, שהרי אפילו על משה רבינו ע"ה אמרו חז"ל שיש חמישים שערי בינה, וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד, וכן שלמה המלך החכם אמר על עצמו 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'. וכן ברור הדבר כי השם יתברך הוא אב החכמה, ואין שום ספק גם כן כי כל מה שה' מצוה אותנו הוא רק לטובתנו, ולכן, באשר נשיג בחכמתינו בחלק מן המצוות לדעת מה התועלת שבהם, נשמח בו. וכאשר אין אנחנו משיגים מהם בחכמתינו, עלינו להבין כי ביתרון החכמה אשר לה' יתברך על כל בריה, ידע את התועלת שיש לנו באותה מצוה, ולכן ציונו עליה.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
