מצוה תג) מצוות קרבן מוסף בראש חדש

פרשת פנחס

'וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לה" (במדבר כח יא)

מצוות עשה שנקריב בכל ראש חדש קרבן מוסף (-נוסף על התמידים הקרבים כל יום), פרים בני בקר שנים, איל אחד, שבעה כבשים בני שנה, ושעיר עזים אחד לחטאת.

משרשי המצוה, כי בחידושה של לבנה לפעולות האדם יתחדש ענין, והכל נעשה בדברו של הקדוש ברוך הוא ובגזירתו, וראוי לנו גם כן לחדש ולהקריב קרבן נוסף על שאר הימים לשמו ברוך הוא, להעיר רוחנו ולקבוע בלבבינו כי כל החידושים ההווים בעולם באים מאיתו ברוך הוא, וכל כוחם של הגלגלים לא ימצא רק מהשם לבדו, ועם המחשבה הזכה הזאת והאמיתית תתעלה נפשנו, וברכת השם יתברך תחול על ראשינו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות

מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּנוֹסָף לְקָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁל כָּל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח יא,טו) 'וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם' וְגוֹ' 'וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּו'.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, יֵשׁ לְהַקְדִּים אֶת הַדָּבָר הַיָּדוּעַ לְכָל חָכָם לֵב, כִּי גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ קִבְּלוּ כֹּחַ הַמֻּשְׁפָּע עֲלֵיהֶם מֵאֲדוֹן כָּל הַכֹּחוֹת, וְהֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת, בְּגוּפוֹת בְּנֵי הָאָדָם, בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים, וְגַם בְּכָל הַצּוֹמֵחַ בָּאָרֶץ, מִן הָאֲרָזִים הַגְּדוֹלִים עַד הָעֲשָׂבִים הַדַּקִּים, וּכְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג יד) 'וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים'. וְכֵיוָן שֶׁבְּחִדּוּשָׁה שֶׁל לְבָנָה מִתְחַדְּשִׁים גַּם מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם, וְהַכֹּל בִּדְבָרוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבִגְזֵרָתוֹ, רָאוּי גַּם לָנוּ לְחַדֵּשׁ וּלְהַקְרִיב קָרְבָּן נוֹסָף עַל שְׁאָר הַיָּמִים לְשֵׁם ה' בָּרוּךְ הוּא, לְהָעִיר רוּחֵנוּ וְלִקְבֹּעַ בִּלְבָבֵנוּ כִּי כָּל הַחִדּוּשִׁים הַהוֹוִים בָּעוֹלָם בָּאִים מֵאִתּוֹ בָּרוּךְ הוּא, וְכָל כֹּחָם שֶׁל הַגַּלְגַּלִּים לֹא יִמָּצְאוּ רַק מֵה' לְבַדּוֹ. וְעִם הַמַּחְשָׁבָה הַזַּכָּה וְהָאֲמִתִּית הַזֹּאת תִּתְעַלֶּה נַפְשֵׁנוּ, וּבִרְכַּת ה' תָּחוּל עַל רֹאשֵׁנוּ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה רצט) שֶׁהַתְּמִידִים אֵינָם מְעַכְּבִים אֶת הַמּוּסָפִים, שֶׁאַף אִם לֹא הִקְרִיבוּ תְּמִידִים יֵשׁ לְהַקְרִיב אֶת הַמּוּסָפִים. וְלֹא הַמּוּסָפִים מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁבָּת, אַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהַקְרִיב תְּחִלָּה אֶת מוּסְפֵי הַשַּׁבָּת שֶׁהֵם תְּדִירִים, אִם הִקְרִיב תְּחִלָּה אֶת מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כָּשֵׁר. וְכֵן הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסָף אֵינָם מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה, אֶלָּא גַּם כְּשֶׁאֵין אֶת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הַנִּצְרָכִים, מַקְרִיבִים אֶת הַקַּיָּמִים.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בְּזִכְרֵי כְּהוּנָה. וְאִם עָבְרוּ הַכֹּהֲנִים עַל זֶה וְלֹא הִקְרִיבוּ קָרְבָּן מוּסָף בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, בִּטְּלוּ מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ, וְחֶטְאָם יִשְׂאוּ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְקִיִּים, כִּי עַל הַכֹּהֲנִים מוּטָל חִיּוּב הַקָּרְבָּנוֹת בְּיוֹתֵר. וְיִתָּכֵן שֶׁאִם הִרְגִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל בַּדָּבָר, גַּם עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַפֶּשַׁע, כִּי כָּל עִנְיַן הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, וְכָל שֶׁכֵּן תְּמִידִים וּמוּסָפִים, עַל הַצִּיבּוּר כּוּלוֹ הוּא מוּטָל.