מצוה תמט) שלא יאכלו כהנים ביכורים קדם הנחתם בעזרה

פרשת ראה

"לא תוכל לאכול בשעריך… ותרומת ידך" (דברים יב יז)

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל מִפֵּרוֹת הַבִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יז) 'לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל וְגוֹ' וּתְרוּמַת יָדֶךָ', וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל בְּסִפְרִי שֶׁ'תְּרוּמַת יָדֶךָ' אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, וּבֵאֲרוּ שֶׁאִסּוּר זֶה הוּא רַק לְאַחַר שֶׁהוּכְנְסוּ הַבִּכּוּרִים לִירוּשָׁלַיִם, וְקֹדֶם שֶׁיֻּנְּחוּ בָּעֲזָרָה. אֲבָל אִם עֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם, אוֹ לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֻנְּחוּ בָּעֲזָרָה, אָדָם פָּטוּר עֲלֵיהֶם, וְאַף אִם עֲדַיִן לֹא קָּרָא הַבְּעָלִים אֶת פָּרָשַׁת הַבִּכּוּרִים שֶׁעָלָיו לִקְרֹא (מצוה תרו). אָמְנָם יֵשׁ חִלּוּק בֵּין כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לְעִנְיָן הָעֹנֶשׁ, שֶׁאִם אֲכָלָם הַכֹּהֵן כְּשֶׁהֵם בִּירוּשָׁלַיִם וְקֹדֶם שֶׁהוּנְחוּ בָּעֲזָרָה, לוֹקֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתִּירָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת אֲכִילָתָם קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה לִפְנֵי ה'. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲכָלָם, בֵּין לִפְנֵי הַהֲנָחָה וּבֵין לְאַחַר הַהֲנָחָה, דִּינוֹ כְּאוֹכֵל תְּרוּמָה, שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם (וְאַזְהָרַת יִשְׂרָאֵל הִתְבָּאֲרָה לְעֵיל (מצוה רפ) שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל תְּרוּמָה, וְאַף הַבִּכּוּרִים מְכֻנִּים בִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק כָּאן 'תְּרוּמַת יָדֶךָ'). וְאֵין לִתְמֹהַּ אֵיךְ יִתְחַיֵּב הַכֹּהֵן מַלְקוֹת עַל אֲכִילָתָם, מֵאַחַר וְהַבִּכּוּרִים נִתָּנִים לַכֹּהֵן עַל מְנָת לְאוֹכְלָם, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ מָצָאנוּ גַּם בְּפֵרוֹת מַעֲשֵׁר שֵׁנִי, שֶׁאִם אֲכָלָם הַבְּעָלִים מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם לוֹקֶה, וְאִילוּ כְּשֶׁיֹּאכְלֵם בִּירוּשָׁלַיִם יְקַיֵּם מִצְוָה, וְאַף כָּאן אִם יֹאכְלֵם הַכֹּהֵן לְאַחַר הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר וּמִצְוָה, וְאִילוּ אִם אֲכָלָם קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה, עוֹבֵר בְּאִסּוּר לֹא תַּעֲשֶׂה, וְלוֹקֶה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה שֶׁל הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ ונְתִינָתָם לַכֹּהֲנִים, הִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה צא) שֶׁזֶּהוּ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֶת דְּבַר ה' יִתְבָּרַךְ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתֵינוּ, וְנִזְכֹּר וְנֵדַע כִּי מֵאִתּוֹ בָּרוּךְ הוּא יַגִּיעוּ לָנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַל כֵּן נִצְטַוֵּינוּ לְהָבִיא לַכֹּהֲנִים, שֶׁהֵם מְשָׁרְתֵי בֵּיתוֹ, אֶת רֵאשִׁית הַפְּרִי הַמִּתְבַּשֵּׁל בָּאִילָנוֹת. וּמִתּוֹךְ הַזְּכִירָה וְקַבָּלַת מַלְכוּתוֹ וְהוֹדָאָתֵינוּ לְפָנָיו כִּי הַפֵּרוֹת וְיֶתֶר כָּל הַטּוֹבָה מֵאִתּוֹ יָבוֹאוּ, נִהְיֶה רְאוּיִים לִבְרָכָה, וְיִתְבָּרְכוּ פֵּירוֹתֵינוּ. וּמִכֹּחַ שֹׁרֶשׁ זֶה צִוְתָּה הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יֹאכְלוּם הַכֹּהֲנִים קֹדֶם שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתָם בָּעֲזָרָה לִפְנֵי ה', וְשֶׁלֹּא יֹאכַל מֵהֶם יִשְׂרָאֵל כְּלָל.

וְנוֹהֵג אִיסּוּר זֶה בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כִּי אָז הַחוֹבָה עָלֵינוּ בַּהֲבָאַת הַבִּכּוּרִים. וְאַף שֶׁחִיּוּב הֲבָאַת בִּכּוּרִים נוֹהֵג רַק בְּאֲנָשִׁים, כְּמוֹ שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה צא), מִכָּל מָקוֹם בְּאִסּוּר אֲכִילָתָם שָׁוָה אִשָּׁה לָאִישׁ. וְכֹהֵן הָעוֹבֵר עַל זֶה, וְאָכַל מֵהַבִּכּוּרִים כְּזַיִת לְאַחַר שֶׁהוּכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם קֹדֶם שֶׁהוּנְחוּ בָּעֲזָרָה, עָבַר עַל לָאו וְלוֹקֶה. וְכֵן יִשְׂרָאֵל שֶׁיֹּאכַל מֵהֶן כְּזַיִת, אֲפִילוּ לְאַחַר שֶׁהוּנְחוּ בָּעֲזָרָה, לוֹקֶה וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.