מצוה תקה) שלא יטול שבט לוי חלק בביזה
פרשת שופטים
"לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה" (דברים יח א)
מצוות לא תעשה, שלא יטול כל שבט לוי חלק בביזה, במה ששללו ישראל כשנכנסו לארץ ישראל, ובמה שישללו מאויביהם אחרי כן, ועל זה נאמר 'לא יהיה לכהנים חלק ונחלה'.
משרשי המצוה, לפי שהם משרתי השם, לא נאה להם להשתמש בכלים החטופים מיד בני אדם במלחמה בחרב חנית וכדון, כי לא יבוא בית השם רק דבר הבא דרך שלום ויושר ואמונה, ולא שידאג עליו לב איש ואשה.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בשבט הלויים. והעובר על זה ונוטל חלק מן הבזה, עובר על לאו זה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר 'קדשנו במצוותיך' – תרי"ג מצוות מבוארות
שֶׁלֹּא יִטּוֹל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא יִטּוֹל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בְּמַה שֶׁשָּׁלְלוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ, וּבַמֶּה שֶׁיִּשְׁלְלוּ מֵאוֹיְבֵיהֶם אַחֲרֵי כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח א) 'לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן', וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל אֶת הַפָּסוּק, 'חֵלֶק' הַיְנוּ בַּבִּזָּה, 'וְנַחֲלָה' הַיְנוּ בָּאָרֶץ. וְנִכְפְּלוּ שְׁנֵי הַלָּאוִין הָאֵלּוּ בַּכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַהֲרֹן (במדבר יח כ) 'בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם', וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל בְּסִפְרִי, 'בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל', בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, 'וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם', בַּבִּזָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּהֲנִים בִּכְלָל שֵׁבֶט לֵוִי, כָּפְלָה הַתּוֹרָה אֶת הָאִסּוּר בַּכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָם, לְחַזֵּק אֶת הָעִנְיָן, אַךְ אֵין הַצִּוּוּי עַל הַכֹּהֲנִים נִמְנָה כְּמִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, לְפִי שֶׁהַלְוִיִּם הֵם מְשָׁרְתֵי ה', לֹא נָאֶה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים הַחֲטוּפִים מִיַּד בְּנֵי אָדָם, כִּי לֹא יָבֹא לְבֵית ה' רַק דָּבָר הַבָּא דֶּרֶךְ שָׁלוֹם, יֹשֶׁר וֶאֱמוּנָה, וְלֹא שֶׁיִּדְאַג עָלָיו לֵב אִישׁ אוֹ אִשָּׁה.
וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, בְּשֵׁבֶט לֵוִי. וּבֶן לֵוִי הָעוֹבֵר עַל זֶה וְנָטַל חֵלֶק בַּבִּזָּה, עוֹבֵר עַל לָאו זֶה, וְאֵין בּוֹ מַלְקוֹת, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבוֹר עָלָיו בְּלִי מַעֲשֵׂה. וְעוֹד, שֶׁנִּתָּן לַהֲשָׁבָה.
