מצוה תקעד) שלא לאחר הנדרים והנדבות

פרשת כי תצא

"כי תידור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו" (דברים כג כב)

מצוות לא תעשה, שלא נאחר הנדרים והנדבות ושאר הקרבנות שהם חובה עלינו, ועל זה נאמר 'כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו'. וקיבלו חז"ל, שאין עוברין על לאו זה עד שיעברו שלש רגלים אחר שנדר.

כל ענין מצוה זו יבואר להלן, במצוה תקע"ה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא נְאַחֵר מִלְּהַקְרִיב אֶת הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת וּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם חוֹבָה עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג כב) 'כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ'. וְקִבְּלוּ חֲזַ"ל שֶּׁאֵין עוֹבְרִים עַל זֶה הַלָּאו עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עַל הָאָדָם שְׁלֹשָׁה רְגָלִים אַחֲרֵי שֶׁנָּדַר.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁהִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה תלח), שֶּׁאֵין רָאוּי לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּתְעַצֵּל בְּמַה שֶׁנָּדַר לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, כַּיָּדוּעַ בֵּין בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם זְהִירִים מְאֹד בַּדְּבָרִים שֶׁמֻּטָּל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בְּמִצְוַת מַלְכֵי אֶרֶץ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִזְדָּרֵז בְּדָבָר שֶׁהוּא מִצְוַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא תַּטְרִיחֶנוּ הַתּוֹרָה לַעֲלוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ מִיָּד, שֶׁמָּא מֵחֲמַת כֵּן יִמָּנְעוּ בְּנֵי אָדָם לְגַמְרֵי מִלִּנְדֹּר נְדָרִים וּלְהַקְדִּישׁ נְדָבוֹת, אֲבָל בָּרֶגֶל, שֶׁבֵּין כָּךְ יֵשׁ לָהֶם לַעֲלוֹת לְשָׁם, יַזְהִירֵם לְשַׁלֵּם נִדְרָם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, נֶחְלְקוּ הַמְּפָרְשִׁים בְּעִנְיַן נִדְרֵי צְדָקָה, הַאִם גַּם בָּהֶם עוֹבֵר בְּאִסּוּר זֶה רַק אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים, אוֹ שֶׁנְּדָרִים אֵלּוּ חַיָּב לְקַיֵּם מִיָּד, אִם אָמְנָם יֵשׁ גַּבָּאִים אוֹ עֲנִיִּים לְפָנָיו, וְאִם אֵינוֹ נוֹתֵן מִיָּד מַה שֶׁנָּדַר עוֹבֵר בְּאִסּוּר 'לֹא תְּאַחֵר'. (אָמְנָם לְדִבְרֵי הַכֹּל צָרִיךְ לָתֵת מִיָּד אֶת הַצְּדָקָה מֵחֲמַת מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה (מצוה תקעה), וּמַחְלוֹקְתָם הִיא רַק לְעִנְיָן אִיסּוּר 'לֹא תְּאַחֵר').

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה, שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְלֹא קִיֵּם דְּבָרוֹ בְּנִדְרֵי גָּבוֹהַּ, כְּגוֹן קָרְבָּנוֹת וְנִדְרֵי בֶּדֶק הַבַּיִת, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, עָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה זֶה, מִלְּבַד שֶׁעָבַר מִיָּד עַל בִּטּוּל מִצְוַת עֲשֵׂה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן (מצוה תקעה). וּבַזְּמַן הַזֶּה, הַנּוֹדֵר צְדָקָה וְלֹא פְּרָעָהּ בַּיּוֹם שֶּׁנָּדַר, לַגַּבָּאִים אוֹ לַעֲנִיִּים אִם יֶשְׁנָם שָׁם, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעָבַר מִיָּד עַל לֹא תַּעֲשֶׂה זֶה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁרַק אִם עָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים עָבַר בְּאִסּוּר זֶה, וּלְדִבְרֵי הַכֹּל בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן (מצוה תקעה).