ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ה, ו-ח
ו) נביא המתנבא בשם עבודת כוכבים כיצד, זה האומר לבני אדם, אמרה לי עבודת כוכבים פלונית, או כוכב פלוני, שמצוה לעשות כך וכך, או שלא לעשות כך וכך, אפילו אם בדברים אלו כיון את ההלכה האמיתית, לטמא את הטמא ולטהר את הטהור, אם התרו בו בפני שנים, הרי זה נחנק, שנאמר 'ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא', ואזהרה שלו מכלל שנאמר 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו':
ז) ואסור לערוך דין ותשובה עם המתנבא בשם עבודת כוכבים, ואין שואלין ממנו אות ומופת, ואם עשה מעצמו אות או מופת אין משגיחין עליו, ואין מהרהרין בו. וכל המחשב באותות שלו שמא אמת הן, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר 'לא תשמע אל דברי הנביא ההוא', וכן נביא השקר מיתתו בחנק, אף על פי שנתנבא בשם ה', ולא הוסיף ולא גרע, שנאמר 'אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתי ומת הנביא ההוא':
ח) אחד המתנבא מה שלא שמע במראה הנבואה, או מי ששמע דברי נביא חבירו, ואמר שדבר זה לו נאמר, והוא נתנבא בו, אף על פי שהנבואה עצמה אמת, כיון שלא היתה זו נבואה שהוא קיבל, והוא אומר שהוא קיבלה, הרי זה נביא שקר, ומיתתו בחנק:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
