ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ט, יג-יד
יג) המוכר בית לעבודת כוכבים, דמיו אסורים בהנאה, ויוליכם לים המלח. אבל עובדי כוכבים שאנסו ישראל, וגזלו ביתו, ונתנו לו דמים תמורתו, והעמידו בו עבודת כוכבים, דמיו שקיבל מהגויים מותרין, וכותב ומעלה בערכאות שלהם – מותר לו לכתוב אצל דייניהם את המכירה הזו, כיון שנעשה הדבר בעל כרחו, ורשאי הוא להציל מידם את הממון שהם משלמים לו תמורת הבית.
יד) וחלילין של עבודה זרה, אסור לספוד בהן. הולכין ליריד של עבודת כוכבים, ולוקחין מהן בהמה, עבדים ושפחות בגיותן, ובתים ושדות וכרמים, וכותב ומעלה בערכאות שלהן, מפני שהוא כמציל מידם. במה דברים אמורים, בלוקח מבעל הבית, שאינו נותן מכס, אבל הלוקח שם מן התגר [-סוחר], אסור, מפני שהוא נותן מכס, והמכס ניתן לעבודת כוכבים, ונמצא זה מהנה עבודת כוכבים. עבר ולקח מן התגר, הרי מה שקנה נאסר בהנאה, ואם בהמה לקח, מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה [-חותך רגליה למטה מברכיה]. ואם כסות וכלים לקח, ירקבו. לקח מעות וכלי מתכות, יוליכם לים המלח. לקח עבד והוא עדיין גוי, לא מעלים אותו מהבור אם נפל אליו, ולא מורידין אותו לבור להמיתו בידים.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
