ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק יא, ו-ז
ו) איזהו קוסם, זה העושה מעשה משאר המעשיות, כדי שישום [-ישתומם] ותפנה מחשבתו מכל הדברים, עד שמתוך כך יאמר דברים שעתידים להיות, ויאמר דבר פלוני עתיד להיות או אינו הווה, או שיאמר שראוי לעשות כן והזהרו מכך, ויש מן הקוסמין שמשמשים בחול או באבנים, ויש מי שגוהר לארץ וינוע וצועק, ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או בעששית, ומדמין ואומרים, ויש מי שנושא מקל בידו, ונשען עליו, ומכה בו עד שתפנה מחשבתו, ומדבר, הוא שהנביא אומר 'עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו':
ז) ואסור לקסום ולשאול לקוסם, אלא שהשואל לקוסם מכין אותו מכת מרדות מדרבנן, אבל הקוסם עצמו, אם עשה מעשה מכל אלו האמורים לעיל וכיוצא בהן, הרי זה לוקה, שנאמר 'לא ימצא בך מעביר בנו וגו' קוסם קסמים':
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
