ספר זמנים: הלכות חנוכה, פרק ג, ג-ד
ג) ומפני נס זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו, שתחלתן מליל כ"ה בכסליו, ימי שמחה והלל, ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין 'חנוכה', והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה:
ד) כל מי שחייב בקריאת המגילה, חייב בהדלקת נר חנוכה. והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלש ברכות, ואלו הן, 'בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה', ו'שעשה נסים לאבותינו' וכו', ו'שהחיינו וקיימנו' וכו'. וכל הרואה אותה בלילה הראשון ולא בירך על הדלקת עצמו, מברך שתים, 'שעשה נסים לאבותינו', ו'שהחיינו'. ובשאר הלילות, המדליק מברך שתים, 'להדליק נר' ו'שעשה ניסים', והרואה מברך אחת, 'עשה ניסים', לפי שאין מברכין שהחיינו אלא בלילה הראשון:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
