ספר זמנים: הלכות עירובין, פרק ג, יח-יט

יח) כל גגות העיר, אף על פי שזה גבוה וזה נמוך, יחד עם כל החצרות, ויחד עם כל הקרפיפות שהוקפו שלא לשם דירה, כגון מקום שמניחים בו עצים וכדומה, שאין בכל אחד מהן יתר על בית סאתים, עם עובי הכתלים שבין החצרות, עם המבואות שיש להן לחי או קורה, כולן רשות אחת הן, ומטלטלין בכולן בלא עירוב כלים ששבתו בתוכן. אבל לא מטלטלים בהם כלים ששבתו בתוך הבית, אלא אם כן עירבו.
יט) כיצד, כלי ששבת בתוך החצר, בין עירבו אנשי החצר בין לא עירבו, מותר להעלותו מן החצר לגג, או לראש הכותל, ומן הגג הזה לגג אחר הסמוך לו, אפילו היה גבוה ממנו כל שהוא או נמוך, ומן הגג האחר לחצר שניה, ומחצר שניה לגג שלישי של חצר שלישית, ומגג שלישי למבוי, ומן המבוי לגג רביעי עד שיעבירנו כל המדינה כולה, דרך גגות וחצרות, או דרך גגות וקרפיפות, או דרך חצרות וקרפיפות, או דרך שלשתן, מזה לזה ומזה לזה, ובלבד שלא יכנס בכלי זה לבית מן הבתים, אלא אם כן עירבו אנשי כל המקומות האלו עירוב אחד:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!