ספר זמנים: הלכות שביתת יום טוב, פרק ג, ט-י
ט) ואם יש לאדם חלה טמאה ביום טוב, כיצד יעשה בה, יניחנה עד הערב, למוצאי יום טוב, וישרוף אותה. היה זה יום טוב של פסח, שאם יניחנה תחמיץ, לא יפריש את החלה מהבצק, אלא יאפה את כל העיסה הטמאה, ואחר כך יפריש החלה כשהיא כבר לחם מצה.
י) אין אופין בפורני חדשה (-תנור גדול חדש), גזירה שמא תפחת (-תפול תקרת התנור מחום ההיסק), ותפסיד הלחם, וימנע משמחת יום טוב. אין גורפין תנור וכירים, אבל מכבשין את האפר שבהן, ואם אי אפשר לאפות בו או לצלות בו אלא אם כן גרף, מותר. וסותמין פי התנור בטיט ורפש שבסביבות הנהר, והוא (-ובתנאי) שרככו מאמש, אבל לגבל טיט ביום טוב, אסור, ומותר לגבל את האפר כדי לסתום בו פי התנור.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
