ספר זמנים: הלכות שבת, פרק ב, יט-כ
יט) אם מצאו אדם תחת המפולת, ובדקו עד חטמו ולא מצאו בו נשמה, מניחין אותו שם, שכבר מת, ואסור לחלל עבורו את השבת. בדקו ומצאו את העליונים מתים, לא יאמרו שבודאי כבר מתו התחתונים, אלא מפקחין על הכל, שאפשר במפולת שימות העליון ויהיה התחתון חי:
כ) היתה המפולת בחצר שיש בה גויים וישראלים, אפילו ישראל אחד ואלף גויים, ונפלה עליהם מפולת, מפקחין על הכל מפני ישראל. וכן אם פירש אחד מהם [-מאנשי אותה חצר] לחצר אחרת, ונפלה עליו מפולת באותה חצר, מפקחים עליו, שמא זה שפירש היה ישראל והנשארים גויים:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
