ספר זמנים: הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ד, יב-יג
יב) סוכה שיש לה פתחים רבים, ויש בכתליה חלונות הרבה, הרי זו כשרה, ואף על פי שפרוץ מרובה על העומד, ובלבד שלא יהיה שם פתח יתר על עשר אמות. אבל אם היה שם פתח יתר על עשר אמות, אף על פי שיש לה צורת פתח, צריך שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד:
יג) סוכה שאוירה גבוה מעשרים אמה, ומיעטה בכרים וכסתות שהניח בקרקעיתה, אינו מיעוט, ואפילו ביטלם לקרקע. מיעטה בתבן ובטלו, הרי זה מיעוט, וכשרה. ואין צריך לומר שאם מיעטה בעפר ובטלו. אבל בעפר סתם, ללא ביטולו לקרקע הסוכה, אינו מיעוט. היתה גבוהה מעשרים אמה, והוצין (-עלים) יורדין מהסכך לתוך עשרים, אם היתה צלתן של ההוצין לבדם מרובה מחמתן, יחשבו כגג (-כסכך) עבה, וכשרה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
