ספר זמנים: הלכות שקלים, פרק ג, יג-יד
יג) הלוקח מעות בידו, ואמר 'אלו לשקלי', או שהיה מלקט מעה מעה או פרוטה פרוטה וכשהתחיל ללקט אמר הריני מלקט מעות לשקלי, אפילו לקט מלא כיס, שזהו יותר ממחצית השקל, נותן מהן רק חצי שקל שהוא חייב בו, והשאר חולין, לפי שֶׁמּוֹתָר השקלים, חולין.
יד) מעות שנמצאו בין תיבה של שקלים לתיבה של נדבה, אם היו המעות קרוב לשקלים, יפלו לשקלים, ואם היו קרוב לנדבה, יפלו לנדבה. ואם היו מחצה למחצה – רחוקים בשווה משתי התיבות, יפלו לנדבה, מפני שהנדבה כולה עולה לאשים, ואילו השקלים מסתפקין מהן לעולות ולדברים אחרים.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
