ספר זמנים: הלכות תעניות, פרק ג, ג-ד
ג) עברו זמנים אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור שני וחמישי ושני, ובשלש תעניות אלו אוכלין ושותין רק מבעוד יום, והתענית עצמה מתחילה בלילה, כמו שעושין בצום כפור. ואנשי משמר העובדים באותו שבוע בבית המקדש, אף שאינם עובדים באותם ימים של התענית, מתענין רק מקצת היום, ולא משלימין את התענית עד סוף היום, ואנשי בית אב של אותו משמר, והם העוסקין בעבודה באותו היום של התענית, לא יהיו מתענים כל עיקר, וכל תענית שאוכלין בה מבעוד יום. אם אכל בערב התענית ופסק קודם שנגמר היום, וגמר בדעתו שלא לאכול, אינו חוזר ואוכל, אף על פי שיש שהות ביום:
ד) בשלש תעניות אלו כל העם אסורין בעשיית מלאכה ביום, ומותרין בלילה, ואסורין ברחיצת כל הגוף בחמין, אבל לרחוץ פניו ידיו ורגליו מותר, לפיכך נועלין את המרחצאות. ואסורין בסיכה של הגוף בשמן, ואם עושה כן רק כדי להעביר את הזוהמא, מותר. ואסורין בתשמיש המטה, ובנעילת הסנדל בעיר, אבל בדרך מותר לנעול את הסנדל. ומתפללין בבתי כנסיות, וזועקין ומתחננין כשאר התעניות:
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
