ז) היו כתובין בכתובתה נכסי צאן ברזל, וטענה שאבדו או שלקחם הבעל, הרי היא בנכסי צאן ברזל שלה כשאר בעלי חובות, ונשבעת שלא לקחה אותן ולא נתנה ולא מחלה, וחולקת עם בעלי חובות:
ח) מי שמת, או גירש, ויש לו נשים רבות, ואין שם דין קדימה כגון שקנה את כל הקרקעות לאחר שנשא את כל הנשים] ואין לו כדי כל הכתובות, כיצד הן חולקות, רואים, אם כשיחלק הממון על מנין הנשים יגיע לפחותה שבהן כדי כתובתה או פחות, חולקות בשוה. ואם היה הממון יותר על זה, חולקים ממנו כדי שיגיע לפחותה שבהן כשיעור כתובתה, וחוזרות וחולקות את המותר בין הנותרות על הדרך הראשונה. כיצד, מי שהיה נשוי ארבע נשים, כתובתה של ראשונה ארבע מאות, ושל שנייה שלש מאות, ושל שלישית מאתים, ושל רביעית מאה, נמצא הכל אלף, וגירש את כולן או מת, אם הניח ארבע מאות או פחות, חולקות בשוה, וכל אחת נוטלת מאה או פחות. הניח שמונה מאות, אם תחלק בין כולן בשוה נמצאת הרביעית נוטלת מאתים, והרי אין בכתובתה אלא מאה, אלא כיצד עושין, לוקחין ארבע מאות וחולקין אותן ביניהן בשוה, מאה מאה לכל אחת, נמצאת הרביעית נטלה כדי כתובתה והלכה לה, ונשאר כאן ארבע מאות זוז ושלש נשים שביד כל אחת משלשתן מאה זוז, אם תחלק הארבע מאות בין שלשתן בשוה, נמצא השלישית נוטלת מאתים ושלשים ושלש ושליש והרי אין בכתובתה אלא מאתים, לפיכך לוקחין מארבע המאות שלש מאות וחולקין בין שלשתן בשוה, שנמצאת השלישית שנטלה מאתים שלה והלכה לה, נשאר כאן מאה ושתי נשים, חולקין את המאה בשוה בין ראשונה ושנייה, נמצא ביד הראשונה מאתים וחמשים, וכן ביד השנייה, ונמצא ביד השלישית מאתים, וביד הרביעית מאה. ועל דרך זו חולקות לעולם אפילו הן מאה נשים.
