טו) אלמנה שנפלה לפני יבם, בשלשה חדשים הראשונים ניזונת משל בעל, ואם הוכר העובר, וכן אם הניחה מעוברת, ניזונת והולכת עד שתלד. ילדה בן של קיימא הרי היא ניזונת והולכת כל ימי אלמנותה, כשאר הנשים. לא נמצאת מעוברת אחר השלשה חדשים, או שהפילה, אינה ניזונת לא משל בעל ולא משל יבם, אלא תובעת את יבמה לכנוס או לחלוץ:
טז) תבעה יבמה לכנוס או לחלוץ, ועמד בבית דין, וברח או שחלה, או שהיה היבם במדינת הים, הרי זו ניזונת משל יבם בלא שבועה כלל:
