ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ג
יז) כתב אחד מחמשה אלו טופס הגט, והיינו הנוסח הקבוע שבגט, והניח מלכתוב את מקום התורף, שהוא מקום כתיבת שם האיש ומקום כתיבת שם האשה ומקום כתיבת הזמן ומקום כתיבת 'הרי את מותרת לכל אדם', וכתבן הפקח הגדול הישראלי לשמו, הרי זה גט כשר.
יח) מותר להניח חרש שוטה וקטן לכתוב טופס הגט לכתחלה, והוא – ובתנאי שיהיה גדול הפקח עומד על גבן בשעת הכתיבה. אבל הגוי והעבד אין כותבין הטופס לכתחלה, ואפילו ישראל עומד על גבן, שלא התירו לכתוב טופסי גיטין שלא לשמה לכתחלה אלא מפני תקנת סופר, כמו שביארנו.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
