ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ד
א) אין כותבין את הגט אלא בדבר שרישומו עומד, כגון דיו, וסקרא, וקומוס, וקנקנתום וכיוצא בהן. אבל אם כתבו בדבר שאינו עומד, כגון במשקין ומי פירות וכיוצא בהן, אינו גט. כתבו בְּאַבָר (-עופרת), בשחור (-כלי ברזל שכותבים בו), ובשיחור (-בפחם), כשר, ואין כותבין בהן לכתחלה.
ב) כותבין במי עפצא (-דיו העשוי מעפצים) לכתחלה, אך רק אם הכתיבה היא על גב הנייר והעור וכיוצא בהן, אבל לא על גבי מגילה עפוצה (-המעובדת בעפצים), מפני שכתב של מי עפצא על גבי מגילה עפוצה, אינו ניכר, ואף בדיעבד אם כתב, אינו גט, וכן כל כיוצא בו.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
