ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ה
יז) נתן את הגט ביד עבדה הכנעני, שהוא רכושה, והוא (-העבד) נעור, והיא משמרתו, אם היה כפות – קשור, שאינו יכול להלך, הרי זה גט, וכאילו הגיע לחצירה שהיא עומדת בצדה. ואם אינו כפות, כיון שזו 'חצר מהלכת', אינו גט. נתנו ביד העבד והוא ישן והיא משמרתו, הרי זה פסול מדרבנן. ואם היה ישן וכפות, הרי זו מגורשת.
יח) כתב גט ונתנו ביד עבדו הכנעני, וכתב לה שטר מתנה עליו – על העבד עצמו, כיון שזכתה בעבד, זָכָת בגט ונתגרשה, אם היה כפות, וכמו שהתבאר לעיל שכאשר העבד כפות מתגרשת היא על ידי נתינת הגט בידו, ואם אינו כפות, ונעור, אמנם קנתה את העבד, ואינה מגורשת עד שיגיע הגט לידה. וכן אם נתן הגט בחצרו ומכר לה החצר, או נתנו לה, כיון שקנתה החצר בשטר או בכסף או בחזקה, נתגרשה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
