ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ה

א) זה שנאמר בתורה בפרשת גירושין לשון 'ונתן בידה', אין ענין הכתוב שיגיע דוקא לידה ממש, אלא שיגיע הגט לה, ואחד ידה, או חיקה, או חצרה (באופנים שיתבארו להלן), או שלוחה שעשתה ידו כידה, הכל אחד הוא. ואחד חצרה הקנויה לה, או חצרה המושכרת או שאולה לה, הכל רשותה היא. ומשיגיע גט לרשותה, נתגרשה.
ב) הזורק גט לאשתו לתוך חצרה, אם היתה עומדת שם בצד חצרה, נתגרשה. ואם לאו, לא נתגרשה, עד שתעמוד בצד חצרה, ואף על פי שהיא חצר שישתמר הגט בתוכה גם כשאינה עומדת בצידה (ואם היתה זו מציאה וכדומה היתה קונה אותה בקנין חצר גם בלא שתעמוד בצידה), כיון שחוב היא לה הגירושין, ואין חבין לאדם אלא בפניו.