ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ח
כ) אמר לה הבעל הרי זה גיטך על מנת שתניקי את בני או תשמשי את אבי שתי שנים, הרי זו מַשְׁלֶמֶת הזמן שפירש. מת הבן או האב בתוך הזמן, או שאמר האב אין רצוני שתשמשני, אינו גט, ואף שהעיכוב לא היה מחמתה, שהרי סוף סוף לא נתקיים התנאי, וכן כל כיוצא בזה.
כא) אמר לה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז
מכאן (-מעתה) ועד שלשים יום, אם נתנה בתוך שלשים יום מדעתו (-מרצונו), הרי זו מגורשת. אך אם נתנה לאחר שלשים, אינה מגורשת. נתנה לו מאתים זוז בעל כרחו, והוא אינו רוצה לקבל, הרי זה גט פסול מדרבנן, עד שתתן מדעתו. חזר ואמר לה בתוך השלשים יום הרי הן מחולין לך, אינה מגורשת, שהרי לא נעשה התנאי. מת הבעל בתוך אותם שלשים יום, הואיל ושלמו השלשים יום ולא נתנה, אינה מגורשת.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
