ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ט
מ) נתן הגט לשליח, ואמר לו לא תתנהו לה עד שלשים יום, וחלה או נאנס בתוך השלשים, משלחו ביד אחר, שאף על פי שאינו עכשיו שליח לגירושין, שהרי ציוהו לגרשה רק לאחר שלשים יום, והיה מקום לומר שכעת אין לו כח למנות שלי אחר שיגרשנה במקומו, אין הדבר כן, אלא הואיל ולאחר שלשים יום יהיה שליח גירושין, הרי הוא עושה שליח אחר אפילו בתוך שלשים יום.
מא) במה דברים אמורים, בשלא היה בעלה עמה במדינה, או שהיתה מתגרשת מן האירוסין, אבל אם מתגרשת מן הנשואין ובעלה עמה במדינה, חוששין לו שמא פייס והגט בטל, ולכן אינו עושה שליח בתוך השלשים אלא אם כן אמר הבעל קודם לכן נאמנת עלי שלא פייסתי. אבל השליח הראשון נותן הגט לה לאחר שלשים, וחוששין לה שלא תנשא כמו שבארנו עד שיאמר נאמנת עלי שלא פייסתי.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
