ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ט
יח) אמר לה שיהא זה גיטה אם לא יעמוד (-אם לא יבריא) מחלי זה, ונפל עליו בית, או נשכו נחש, או טרפו ארי, נמצא שלא הבריא ממחלתו, אך גם לא מת מחמתה, הרי זו ספק מגורשת. אמר לה הרי זה גיטך מעכשיו אם מתי מחולי זה, ועמד והלך בשוק, וחזר וחלה שוב, ומת, אומדין אותו, אם מחמת החולי הראשון מת הרי זה גט, ואם לאו אינו גט. ואם ניתק מחולי לחולי ולא עמד בשוק בינתיים, הרי זה גט ואינו צריך אומד, כיון שבודאי היתה מיתתו מחמת החולי הראשון.
יט) ובכל אלו התנאין, כל הימים שמנתינת הגט עד שימות ויתקיים התנאי, הרי היא מגורשת לכל דבר, ובלבד שלא תתייחד עמו, כמו שבארנו, שאם תתייחד עמו חוששים שמא ביטל את הגט.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
