ספר נשים: הלכות גירושין, פרק י

א) כל מקום שאמרנו בחיבור זה ש'הגט בטל', או 'אינו גט', או 'אינה מגורשת', הרי זה גט בטל מן התורה, ועדיין היא אשת איש גמורה, ואם נשאת לאחר תצא, והולד מהשני ממזר, ואם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה, כיון שנישואיה לשני לא היו נישואין כלל ואינה צריכה ממנו גט, חוץ מן המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממני ואין את מותרת לכל אדם, שאף על פי שאין זה גט, מכל מקום הרי זו פסולה לכהונה מדבריהן, שנאמר 'ואשה גרושה מאישה', אמרו חכמים בדרשת פסוק זה, אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, ולא הותרה לכל, מכל מקום נאסרה לכהונה, וזהו 'ריח הגט' שפוסל בכהונה מדבריהם.
ב) וכל מקום שאמרנו בחיבור זה ש'הגט פסול', הרי זה פסול מדברי סופרים בלבד, ונפסלה בו מן הכהונה מדברי תורה, ולא תנשא לכתחלה, ואם נשאת לא תצא, והולד כשר, וכותבין לה גט אחר כשר ונותנין לה, ואפילו כשהיא כבר תחת בעלה השני, ואם אי אפשר לכתוב גט אחר, והיה הבעל השני ותיק (-ירא שמים), וגירש מעצמו אף על פי שלא חייבוהו חכמים לגרשה, הרי זה משובח, אך זהו רק אם אין לו בנים ממנה, אבל אם יש לה בנים ממנו לא יוציא מפני פסול הגט, שמא יוציא לעז על בניו שהם ממזרים, ולפי האמת הרי הם כשרים.