ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
כה) יצא גוי וישראל מעמנו למקום אחר, ובא הגוי והסיח לפי תומו ואמר, איש שיצא עמי מכאן מת, משיאין את אשתו. ואף על פי שאין הגוי יודע מי הוא אותו האיש, אלא שאנו יודעים מי הוא אותו האיש שיצא עמו, והוא – ובתנאי שיאמר 'קברתיו'.
כו) וכן אם יצאו עשרה בני אדם כאחד ממקום למקום, והן אסורין בקולר (-שלשלת של סוהרים) או נושאים גמלים וכיוצא בדברים אלו שהם ניכרים ומיוחדים בכך, והסיח הגוי לפי תומו ואמר עשרה אנשים שהלכו ממקום פלוני למקום פלוני, והם נושאים כך וכך (ומתוך כך ברור לנו שכוונתו לאותם אנשים הידועים לנו) מתו כולם וקברנום, משיאין את נשותיהן.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
