ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
לג) וכך הוא טופס הכתובה. ביום פלוני וכו' איך פלוני בן פלוני אמר לפלונית בת פלוני בתולתא כלתא, הוי לי לאנתו כדת משה וישראל, ואנא במימר דשמיא, אפלח, ואוקיר, ואסובר, ואי זון, ואפרנס, ואכסי יתיכי כהלכת גוברין יהודאין, דמוקרין ומסוברין וזנין ומפרנסין ומכסין ית נשיהון בקושטא. ויהיבנא ליכי מוהר בתוליכי כסף זוזי מאתן, דאינון מזוזי כספא עשרים וחמשה, דחזו ליכי מדאורייתא, ומזונייכי וכסותייכי וסיפוקייכי ומיעל עליכי כאורח כל ארעא. וצביאת פלונית דא, והות ליה לאנתו לפלוני דנא, ורצה והוסיף לה תוספת על עיקר כתובתה עד משלם כך וכך. ודא נדוניא דהנעלת ליה כך וכך. הכל נתקבל חתן זה, ובא לידו, ונעשה ברשותו וזקף הכל על עצמו כמלוה ורשו. וכך אמר לנא פלוני חתנא דנא, אחריות כתובתא כולא, עיקר כתובה ונדוניא ותוספת ושאר תנאי כתובה, קבלית עלי ועל ירתי בתראי, ועל כל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל] שמיא, דקנאי ודעתיד אנא למקנה, ממקרקעי וממטלטלי אגב מקרקעי, כולהון יהון אחראין וערבאין לכתובה דא, כולא עיקר ונדוניא ותוספת לאתפרעא מנהון בחיי ובתר מותי, ואפילו מגלימא דעל כתפאי. וקנינן מפלוני דא מכל מאי דכתיב ומפרש לעיל קניין שלם, דלא כאסמכתא ודלא כטופסא דשטרי, אלא כחוזק וכחומר כל שטרי כתובות הנוהגות בישראל וכהוגן, וכתיקון רבותינו ז"ל, וחתמנו על שטר כתובה זו בזמן הנזכר לעיל, והכל בריר ושריר וקיים:
לד) ואם היתה כתובת אלמנה, כותב 'פלונית אלמנתא', ואם היתה כתובת גרושה כותב 'פלונית הגרושה', וכן אם היתה שבויה כותב 'פלונית השבויה', כדי שלא יכשל בה כהן, אם תתאלמן מבעלה. וכותב 'ויהיבנא ליכי מוהרייכי כסף זוזי מאה, דאינון מזוזי כספא תריסר ופלגא דחזו ליכי' וכו', כיון שכתובתה של אלמנה היא מנה, ולא מאתיים כבתולה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
