ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ז
ג) שני אחים הנשואים לשתי אחיות, ומת אחד מן האחין, ונפלה אשתו לייבום, ואחר כך מת האח השני ונפלה אשתו, שהיא אחות הראשונה, ליבום, והרי שתיהן קיימות, כיון שכל אחת מהן היא 'אחות זקוקתו' הדומה לאחות אשתו, שתיהן חולצות ולא מתייבמות, כמו שבארנו:
ד) אמנם אם מתה האחרונה שנפלה ליבום, חזרה הראשונה להיתרה הראשון כפי שהיה מיד כשמת בעלה, ועדיין לא נפלה גם אחותה ליבום, וכיון שעתה שוב אינה אחות זקוקתו הרי היא חולצת או מתייבמת. אבל אם מתה הראשונה שנפלה ליבום, הרי אחרונה באיסורה עומדת, וחולצת ולא מתייבמת, שהרי לא היתה ראויה לייבום בשעת נפילתה, שהרי מיד כשנפלה היתה אחות זקוקתו. וכן אם קדם אחד מן האחין וחלץ לאותה שנפלה אחרונה, הותרה הראשונה לשאר האחין, שהרי הזיקה של האחרונה שאסרה אותה – את הראשונה, הֱסִירָהּ אחיו בחליצתו:
<p>שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!</p>
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
