עניני גמילות חסדים, פרק ו
מי שאינו גומל חסדים, עליו אמרו חז"ל 'כל המעלים עיניו מן הצדקה, כאילו עובד עבודה זרה', ובכלל זה מי שמונע עצמו מלהלוות ממון, שנאמר לגבי הנמנע מלהלוות לחברו 'השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל', וכן לגבי עבודה זרה נאמר 'יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם'. ועתה יתבונן האדם, אם היה חברו מכנהו בשם 'בליעל', כמה היה מקפיד וכועס עליו, ואפילו אם היה מכנהו כך בינו לבין עצמו, ואם כן כמה יש לו לאדם להתמרמר על עצמו אם הוא גורם במעשיו שהתורה הקדושה תכנהו בשם 'בליעל', וכמה בושה תגיע לו על כך בעולם העליון, לאחר פטירתו.
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ,
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
