עניני חומש
עניני חומש / פרק כ
חז"ל תיקנו שהמפזר מממונו לצדקה, לא יבזבז יותר מחומש נכסיו, שמא יהיה עני ויצטרך לבריות. אמנם משמע מדברי הפוסקים שאדם שהוא עשיר מופלג רשאי לפזר לצדקה יותר מחומש, ועליו לא היתה תקנה זו. וכן מותר לאדם לפזר יותר מחומש לצדקה סמוך למיתתו, שאז לא שייך החשש שיצטרך לבריות.
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ,
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
