פרק ז: רבית שאינה מהלוה למלוה, ודיני ערב
רבית מאדם אחר למלוה
ד. כל ההיתר האמור לעיל הוא כשהלוה חייב למלוה רק את הקרן, והאחר משלם את הריבית, אבל אם הלוה התחייב בריבית, ולבסוף משלם זאת האחר, אסור, שאז האחר משלם חוב ריבית של הלוה.
ה. ולכן, לוה שלא משלם את חובו בזמן ומתחייב בריבית וקנסות, כגון בחברת חשמל או טלפון וכדומה (שאין להם היתר עיסקא), אסור לחבירו לקחת עליו לשלם את הריבית, שהרי חבירו התחייב לשלם את הריבית לחברת החשמל, ואין תועלת בכך שהוא מתחייב לשלם זאת לחבירו. אבל לשלם במקומו לחברת חשמל את הריבית שכבר התחייב, יש מתירים בתנאים מסוימים, ויבואר להלן (פרק יז סעיף נב).
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
