פרק טו: הלוואת חפצים
פרטי הדינים של קביעת החוב לפי שווי
ל. המלוה לחבירו חפץ כל שהוא על מנת לקבל תמורתו חפץ אחר, אין מועילים ההיתרים של 'יש לו' ושל 'יצא השער', אולם ההיתר של 'קביעת חוב לפי השווי' וכן ההיתר של 'דבר מועט', מועילים.
ולכן, הלווה מחבירו ארגז לחם על מנת לשלם תמורתו ארגז חלב, אפילו אם יש לו ברשותו גם לחם וגם חלב, ואפילו מחיר שניהם שווה ואפשר לקנותם בשוק במחיר קבוע, אסור.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
