פרק טז: הלוואות והחלפות בסוגי מטבע
הלואה במטבע מקומי
ו. מותר לפרוע הלואה בכל מטבע שהוא, בין במטבע מקומי ובין במטבע זר. וכמו שאפשר לפרוע חוב בכל שוה כסף, ואין בזה משום ריבית, כל עוד מחזיר רק כסכום שווי החוב, דהיינו לפי ההיתר הראשון – שווי סכום של המטבע הזר שלוה, ולפי ההיתר השני – שווי סכום המטבע המקומי לפי השער בעת ההלואה.
ולדוגמא, מי שלוה 100 ליש"ט בארץ ישראל כשהיה שוויים 400 ש"ח, יכול לפרוע בכל מטבע שהיא, אלא שאם עשה זאת לפי ההיתר הראשון, יהיה זה בשווי של 100 ליש"ט בשעת הפרעון, ואם לפי ההיתר השני – בשווי 400 ש"ח.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
