פרק יב: מכירה המתבטלת
כללים
ח. אם בשעת הקנין ברור שדעת המוכר או הקונה לבטלו, ואין הם מתכוונים באמת לקנותו, כגון שאמר לו הקונה כי הקנין הוא זמני, ובעוד חודש או חודשיים יחזיר לו את החפץ, אסור, אף אם עשו קנין גמור כדין.
ט. ולכן, אותם המחמירים שלא לסמוך על היתר עיסקא, ובמקום זה ברצונם לקבל רווחים בהיתר על ידי מכירת חפץ בשווי ההלואה בקנין גמור, כגון, אם ברצונו להלוות סכום כסף במטרה לקבל יותר, מוכר הלוה למלוה נכס במחיר ההלואה, ובשעת הפרעון חוזר וקונה אותו ממנו במחיר יקר יותר, ונמצא שהרווח שמרויח המלוה הוא מחמת מכירה ולא מחמת הלואה, יש להחמיר ולא לסמוך על זה, ועדיף לעשות היתר עיסקא כדין, כיון שאין דעתם לקנות באמת, ועושים זאת רק למען היתר הריבית.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
