בָּא לְלַמֵּד אֶת הָעָם לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֶל ה' מֵאַהֲבָה, וּלְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאָיו וְלֹא לִשְׁקֹעַ בְּהַבְלֵי העוה"ז (מאירי).
לב (א) לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל מזמור המלמד מוסר, אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע, כְּס֣וּי חֲטָאָֽה שנתכסה חטאו [בעשותו תשובה]: (ב) אַ֥שְֽׁרֵי־אָדָ֗ם שלאחר תשובתו לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהֹוָ֣ה ל֣וֹ עָוֹ֑ן לא יחשִיב לו ה' את הֶעון למאומה, וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה [תשובתו אינה שלמה] : (ג) כִּי־ ֖הֶֽחֱרַשְׁתִּי כאשר נמנעתי מלהתוַדות על חטאי, בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י, בְּשַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם על צרותי: (ד) כִּ֤י | יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֘ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ, נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י לחלוחית שומָנִי יָבְשָה כביכול בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ כעלִים המתיַבשים בחֹם הַקיץ הלוהט סֶלָה: (ה) לכן חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡, וַֽעֲוֹ֘נִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי, אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י ֖פְשָׁעַי לַֽיהֹוָ֑ה, וְאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶלָה: (ו) עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כיון שאתה נושא עון, ראוי שיתפלל כָּל־חָסִ֨יד | אֵלֶיךָ֘ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א בהמצאך לקבל תפילתו, רַ֗ק ֖לְשֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים [יסורין וצרות שבעולם] ֜אֵלָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ: (ז) אַתָּ֤ה | סֵ֥תֶר לִי֘, מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי, רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט רִננות שמחה של הצלה תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶלָה: (ח) אַשְׂכִּֽילְךָ֨ | וְֽאוֹרְךָ֗ ואלמדך בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ, אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי איַעץ לך ממה שראיתי בְּעיני : (ט) אַל־תִּֽהְי֤וּ | כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘ אֵ֪ין הָ֫בִ֥ין אשר אינו מבין מדוע מכים אותו, בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם אשר צריך לסגור את פיו ברסן , ֜בַּ֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶיךָ לנשוך: (י) רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע, וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהֹוָ֑ה ֜חֶ֗סֶד יְסֽוֹבְבֶנּוּ: (יא) שִׂמְח֬וּ בַֽיהֹוָ֣ה ֖וְגִילוּ צַדִּיקִ֑ים, ֜וְהַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב כי ע"י תשובתכם יכופר לכם :
