זֶה הַמִּזְמוֹר חִבְּרוֹ דָּוִד, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל, וּבְאוֹתָה פַּעַם הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה שׂוֹנְאִים, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים רַק רַע עָלָיו, וְהָיוּ מַרְאִין אֵלָיו כְּאִלּוּ הָיוּ אוֹהֲבָיו, לָכֵן הָיָה מְקַלְּלָם בְּמַר נַפְשׁוֹ (רד"ק).
(א) ֖לַֽמְנַצֵּחַ, לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר, אֱלֹהֵ֥י ֜תְהִלָּתִ֗י אַֽל־תֶּֽחֱרַשׁ מלהִפרע מעושקַי: (ב) כִּ֤י פִ֪י רָשָׁ֡ע וּֽפִי־֖מִרְמָה עָלַ֣י פָּתָ֑חוּ לְדַבֵּר בי סרה, דִּבְּר֥וּ ֜אִתִּ֗י לְשׁ֣וֹן שָֽׁקֶר [הראו עצמם כאוהבים] : (ג) וְדִבְרֵ֣י שִׂנְאָ֣ה סְבָב֑וּנִי, וַיִּלָּֽחֲמ֥וּנִי חִנָּֽם: (ד) תַּֽחַת־אַֽהֲבָתִ֥י יִשְׂטְנ֗וּנִי, וַֽאֲנִ֥י תְפִלָּֽה אני מתפלל עליהם לטובה: (ה) וַיָּ֘שִׂ֤ימוּ עָלַ֣י ֖רָעָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה, ֜וְשִׂנְאָ֗ה תַּ֣חַת אַֽהֲבָתִי: (ו) הַפְקֵ֣ד עָלָ֣יו רָשָׁ֑ע הַשְלֵט עליו מושל רשע כמותו , ֜וְשָׂטָ֗ן יַֽעֲמֹ֥ד עַל־יְמִינֽוֹ בַמשפט: (ז) ֖בְּהִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע חַיָב בַּדין, ֜וּתְפִלָּת֗וֹ תִּֽהְיֶ֥ה לַֽחֲטָאָה ולא תתקבל: (ח) יִֽהְיוּ־יָמָ֥יו מְעַטִּ֑ים, ֜פְּקֻדָּת֗וֹ מָמוֹנוֹ ומִשְׂרָתו יִקַּ֥ח אַחֵֽר: (ט) יִֽהְיוּ־בָנָ֥יו יְתוֹמִ֑ים, ֜וְאִשְׁתּ֗וֹ אַלְמָנָֽה: (י) וְנ֤וֹעַ יָנ֣וּעוּ בָנָ֣יו וְשִׁאֵ֑לוּ יבקשו פת לחם, ֜וְדָרְשׁ֗וּ מֵחָרְבֽוֹתֵיהֶם בקשו מזונם בבתיהם החרבים: (יא) יְנַקֵּ֣שׁ ֖נוֹשֶׁה ילכוד המַלְוֶה שלו לְכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ, וְיָבֹ֖זּוּ זָרִ֣ים יְגִיעֽוֹ: (יב) אַל־יְהִי־֖לוֹ מֹשֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד שלא יהא לבניו אוהב בעבור החסד שעשה בחייו, וְֽאַל־יְהִ֥י ֜חוֹנֵ֗ן לִֽיתוֹמָיו: (יג) יְהִֽי־אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית יכרת זַרעוֹ מהעולם , עד שֶבְּד֥וֹר ֜אַחֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם ולא יִזָכְרו עוד: (יד) יִזָּכֵ֤ר | עֲוֹ֣ן ֖אֲבֹתָיו אֶל־יְהֹוָ֑ה, וְחַטַּ֥את ֜אִמּ֗וֹ אַל־תִּמָּח אל תמחק אֶלָּא תעניש עליה : (טו) יִֽהְי֣וּ עוונות אלה נֶֽגֶד־יְהֹוָ֣ה תָּמִ֑יד, וְיַכְרֵ֖ת מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם: (טז) יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר | לֹ֥א זָכַר֘ עֲשׂ֪וֹת חָ֥סֶד, וַיִּרְדֹּ֡ף אִישׁ־עָנִ֣י ֖וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת: (יז) וַיֶּֽאֱהַ֣ב ֖קְלָלָה וַתְּבוֹאֵ֑הוּ בוחר לעשות רעה המביאה קללה לעושהָ, ולכן באה עליו, וְֽלֹא־חָפֵ֥ץ ֜בִּבְרָכָ֗ה ולכן וַתִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנּוּ: (יח) וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ כִּלְבוּשוֹ, וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ [כמֵי המאררים שבסוטה] ֜וְכַשֶּׁ֗מֶן תִבָלַע בְּעַצְמוֹתָֽיו: (יט) תְּהִי־֖לוֹ הקללה סביבו כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה, ֜וּלְמֵ֗זַח כחגורה אשר תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ: (כ) זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת גמול ֖שֹֽׂטְנַי מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה, וְהַדֹּֽבְרִ֥ים ֜רָ֗ע עַל־נַפְשִֽׁי: (כא) וְאַתָּ֤ה | יֱהֹ֘וִ֤ה קרי: אֱלֹהִים אֲדֹנָ֗י, עֲֽשֵׂה־֖אִתִּי לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ, כִּי־ט֥וֹב ֜חַסְדְּךָ֗ עִם כל ברואיך, הַצִּילֵֽנִי: (כב) כִּֽי־עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִי, ֜וְלִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי: (כג) כְּצֵֽל־כִּנְטוֹת֥וֹ נֶֽהֱלָ֑כְתִּי יָמַי עברו כצל נוטה, ֜נִנְעַ֗רְתִּי כָּֽאַרְבֶּה נָדָדְתִי ממקום למקום כארבה: (כד) ֖בִּרְכַּי כָּֽשְׁל֣וּ מִצּ֑וֹם שאני עושה כדי שתרחמני, ֜וּבְשָׂרִ֗י כָּחַ֥שׁ מִשָּׁמֶן הִרְזָה מהשומן שהיה לי : (כה) וַֽאֲנִ֤י | הָיִ֣יתִי חֶרְפָּ֣ה לָהֶ֑ם כשראוני צם, ֜יִרְא֗וּנִי יְנִיע֥וּן רֹאשָֽׁם בלעג: (כו) ולכן ֖עָזְרֵנִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י, הוֹשִׁיעֵ֣נִי כְחַסְדֶּךָ: (כז) ֖וְיֵֽדְעוּ כִּי־יָ֣דְךָ זֹּ֑את, אַתָּ֖ה יְהֹוָ֣ה עֲשִׂיתָֽהּ: (כח) יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘ כמִנהגם – וְאַתָּ֪ה תְבָ֫רֵ֥ךְ אותי, קָ֤מוּ | ֜וַיֵּבֹ֗שׁוּ – וְֽעַבְדְּךָ֥ יִשְׂמָֽח: (כט) יִלְבְּשׁ֣וּ שֽׂוֹטְנַ֣י כְּלִמָּ֑ה, וְיַֽעֲט֖וּ כַמְעִ֣יל בָּשְׁתָּֽם: (ל) א֘וֹדֶ֤ה יְהֹוָ֣ה מְאֹ֣ד בְּפִ֑י, וּבְת֖וֹךְ רַבִּ֣ים אֲהַֽלְלֶנּוּ: (לא) כִּי־֖יַֽעֲמֹד לִימִ֣ין אֶבְי֑וֹן, ֜לְהוֹשִׁ֗יעַ מִשֹּֽׁפְטֵ֥י נַפְשֽׁוֹ החושבים להמיתו:
