פרשה מבוארת – וישב

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית פרק לז, ג)

 שאלה: מדוע אהב יעקב את יוסף יותר מכל בניו, ומה היא נתינת הטעם 'כי בן זקונים הוא לו', והרי אין ראוי לאדם השלם שיאהב אחד מבניו מחמת שנולד לעת זקנותו, ועוד, שהרי גם יששכר וזבולון היו קרובים בגילם ליוסף, ובנימין היה אף צעיר יותר מיוסף.

תשובה: לשון 'בן זקונים' האמורה כאן היא מלשון זקנה, כלומר, לאחר שבפסוק הקודם נאמר על יוסף 'וְהוּא נַעַר אֶת

בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו', כלומר שבהיותו עם אחיו היה נוהג בזריזות ובמהירות כנער, עתה אומר שבהיותו עם אביו היה נוהג במתינות וכובד ראש בטעם זקנים, ומכך ניכר שלא היה נמשך אחר טבעו ואופיו, אלא היה שוקל מעשיו בחכמה לנהוג בכל מקום ובכל זמן כפי הראוי והנכון, ומחמת חכמתו אהבו אביו כל כך, כי ראה בו מעלות מיוחדות אלו, ודרך הטוב לאהוב את הטוב. (שאלה ו).

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים, וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית פרק לז, ג-ד)

שאלות: א. איך יתכן שמתוך כל האהבה של יעקב אליו עשה לו כתונת פסים, והרי עניני המלבושים הנאים מתאימים לתינוקות וילדים, ולא לאדם חכם וגדול כיוסף. ב. מדוע קינאו בו אחיו, וכי מתוך כל העושר שהיה להם, וממה ששללו בשכם, לא היו יכולים לעשות לעצמם כתונת פסים.

תשובה: באותם ימים היו המלבושים מורים על גדולתו ומעמדו של האדם [ולכן כאשר מינה פרעה את יוסף למושל בכל ארץ מצרים נאמר 'וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ'], ולא היתה רשות לכל אדם ללבוש בגדים חשובים המורים על גדלותו. וכיון שראה יעקב שיוסף גדול בערכו ובחכמתו יותר מכל אחיו, עשה לו בגד חשוב לכבוד ולתפארת, שיורה על גדלותו ושלמותו, ומובן שהאחים לא היו יכולים לעשות לעצמם בגדים אלו ללא רשותו של יעקב. (שאלות ז-ח).

"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית פרק לז, ד)

שאלות: א. מדוע שנאו האחים את יוסף, וכי מפני שיעקב אוהב אותו יותר יש טעם לשנוא אותו, והרי אין יוסף יכול או צריך לשנות את טבעו של אביו שאהבו. ב. בדרך כלל שנאה באה מחמת נזק שנעשה, אך כאן היתה מתאימה לשון קנאה, שקינאו בו על כך שאביו אוהב אותו יותר. ג. כיון שהיו שנים עשר אחים, הרי טבעי הדבר שלא יאהב אביהם את כולם בשוה, ומדוע ישנאו את מי שאהב אביהם יותר משאר האחים.

תשובה: אחי יוסף לא שיערו בדעתם ולא האמינו שאכן מעלתו של יוסף גדולה ממעלתם, כפי שהכיר זאת יעקב ואהבו מחמת כן, אלא חשבו שיעקב אוהב אותו מחמת שהוא מביא את דיבתם הרעה אל אביהם, וכדרך הזקנים הכלואים בבתיהם שאוהבים את מי שמספר להם דברים חדשים מבחוץ, ובפרט דברים הנוגעים למשפחתם, ונמצא שלא שנאו האחים את יוסף מחמת שיעקב אהב אותו, אלא מחמת הסיבה שגרמה – לפי מחשבתם המוטעית – ליעקב לאהוב את יוסף. (שאלה ט).

"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ… וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו" (בראשית פרק לז, ה,ח)

שאלה: כיון שכבר נאמר בתחילה שהוסיפו לשנוא אותו על החלום הראשון, מדוע חזרה התורה וכתבה פעם נוספת שהוסיפו לשנוא אותו על אותו החלום.

תשובה: מה שנאמר בפסוק הראשון 'ויגד לאחיו' אין הכוונה שסיפר להם את תוכן החלום, אלא רק אמר להם שחלם חלום וברצונו לספרו להם, להראות להם שהוא נוהג עמהם כדרך האחים האוהבים, שמספרים זה לזה את חלומותיהם ורוצים שיפתרום להם לטובה, אך הם הוסיפו לשנוא אותו על כך, כיון שהיה נראה בעיניהם כאילו הוא דורש רעתם שלא בפניהם ומחניף להם בפניהם. (שאלה ז).

"וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי, וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה" (בראשית פרק לז, ט-י)

שאלות: א. מדוע את החלום הראשון סיפר רק לאחיו, ואת החלום השני סיפר גם לאביו. ב. מה התחדש בחלום השני יותר מבחלום הראשון לגבי האמת, כפי שהיתה עתידה להתקיים.

תשובה: החלום הראשון היה נוגע רק אל האחים, והורה על כך שישתחוו לו קודם שיכירו אותו, ולכן בחלום הראשון לא השתחוו ליוסף עצמו, אלא לאלומתו, והיינו שלא יכירו שהוא יוסף, אלא מחמת שיצטרכו שיתן להם תבואה ישתחוו אליו בלי להכירו, וכאילו משתחוים לאלומה שברשותו. אמנם החלום השני הוא מה שישתחוו לו לאחר שיכירו אותו, ואז גם יעקב ישתחווה לו, וכפי שאירע לאחר שהתגלה אליהם יוסף, שהכירוהו והמשיכו להשתחות לו, ולכן בחלום השני ראה שהשמש והירח והכוכבים משתחוים לו בעצמו. וכיון שהחלום השני היה נוגע גם ליעקב, שגם הוא עתיד להשתחוות לו, סיפר זאת יוסף גם לאביו. (שאלה יב)

"וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (בראשית פרק לט, ב)

שאלה: מדוע נכפלה ושולשה תיבת 'ויהי' שבפסוק זה, ולא נאמר רק ויהי ה' את יוסף ויצליח בבית אדוניו המצרי.

תשובה: באה התורה לפרש ולפרט בלשון זו שלשה חסדים שונים שעשה ה' עם יוסף, א. שהיה ה' עמו תמיד, ונמשך עמו השפע האלוקי על ידי חלומות ישרים ונכונים שראה תמיד, וידע לפתור חלומות של אחרים. ב. שהצליח בכל עניניו המעשיים. ג. אף שדרך האדונים לשלוח את העבדים לעבוד בשדות, ובפרט המצריים השונאים את העבריים, ואילו כאן עזרו ה' שאדונו הניחו בביתו ולא שלחו לעמול בשדות. (שאלה א).