שיעור 12, מגילת איכה, פרק ג, נא-ס

נא עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃ נב צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹֽיְבַ֥י חִנָּֽם׃ נג צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃ נד צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃ נה קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ ה' מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃ נו קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃ נז קָרַ֨בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא׃ נח רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי׃ נט רָאִ֤יתָה ה' עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי׃ ס רָאִ֨יתָה֙ כָּל־נִקְמָתָ֔ם כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי׃

(נא) עֵינִי עוֹלְלָה – עושה רעה לְנַפְשִׁי, מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי – מהטוב שאני רואה שיש לכל אומות העולם שסביבי, כי צערו של האדם גדול יותר כשרואה הוא את טובתם והצלחתם של אויביו.

(נב) ובגלות הראשונה, היא גלות מצרים, צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר, כי כשם שצדים את הציפור על ידי שמפזרים לה גרגרי תבואה במלכודת, כך ישראל ירדו למצרים מחמת התבואה שהיו זקוקים לה, אֹיְבַי חִנָּם, כי גלות זו לא היתה מחמת חטא, והרי היא כגלות שבאה על ידי האויבים בחנם.

(נג) ומתנבא על גלות בבל, שבה השליכו את דניאל לבור שהיו בו אריות, צָמְתוּ – קשרו בַבּוֹר את חַיָּי, ולא הסתפקו בכך, אלא הוסיפו וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי.

(נד) ובגלות הזו גדלו הצרות כל כך, עד אשר כאילו צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי להטביעני בהם, אָמַרְתִּי, נִגְזָרְתִּי מן העולם.

(נה) והנה בגלות מצרים, קָרָאתִי שִׁמְךָ ה', מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת, כי היינו כבר בארבעים ותשעה שערי טומאה.

(נו) ואף על פי כן, בהיותי בעומק הטומאה, קוֹלִי שָׁמָעְתָּ וגאלתני ממצרים, ולכן גם עתה, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מקול קריאתי, וכיון שהחטאים מפסיקים בינינו לבין ה', וכדי לקבל את תפילת השבים חותר ה' חתירה מתחת לכסא כבודו, לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי – הרווח לי את המקום שתחתור לי כדי שתכנס שוועתי לפניך.

(נז) וביציאת מצרים, קָרַבְתָּ אלי בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ, על ים סוף, ואָמַרְתָּ אַל תִּירָא (כמו שנאמר (שמות י"ד י"ג) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'").

(נח) אמנם גם בגלות זו, כאשר השליכו את דניאל לגוב האריות, רַבְתָּ ה' רִיבֵי נַפְשִׁי, גָּאַלְתָּ חַיָּי, כי הצילו ה' מהאריות, ואויביו הושלכו לשם ונאכלו על ידם.

(נט) מבקשת כנסת ישראל מה', גם אם רָאִיתָה ה' עַוָּתָתִי – עוונותי, שָׁפְטָה אתה את מִשְׁפָּטִי, ואל תניחנו ביד האויבים, כי הם עושים לנו רעה בדרך נקמה.

(ס) כי רָאִיתָה כָּל נִקְמָתָם שהם עושים לי כשאני נופל בידם, כָּל מַחְשְׁבֹתָם להרע לִי, ולכן טוב לי שאתה תשפטני.