שיעור 121, ספר מלכים א', פרק כ, כח-ל

כח וַיִּגַּ֞שׁ אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֗ים וַיֹּאמֶר֮ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֜אמֶר כֹּֽה־אָמַ֣ר ה֗' יַ֠עַן אֲשֶׁ֨ר אָֽמְר֤וּ אֲרָם֙ אֱלֹהֵ֤י הָרִים֙ ה֔' וְלֹֽא־אֱלֹהֵ֥י עֲמָקִ֖ים ה֑וּא וְ֠נָֽתַתִּי אֶת־כָּל־הֶֽהָמ֨וֹן הַגָּ֤דוֹל הַזֶּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י הֽ'׃ כט וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַתִּקְרַב֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וַיַּכּ֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־אֲרָ֛ם מֵֽאָה־אֶ֥לֶף רַגְלִ֖י בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃ ל וַיָּנֻ֨סוּ הַנּֽוֹתָרִ֥ים ׀ אֲפֵקָה֮ אֶל־הָעִיר֒ וַתִּפֹּל֙ הַֽחוֹמָ֔ה עַל־עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁבְעָ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ הַנּֽוֹתָרִ֑ים וּבֶן־הֲדַ֣ד נָ֔ס וַיָּבֹ֥א אֶל־הָעִ֖יר חֶ֥דֶר בְּחָֽדֶר׃

֍֍֍

(כח) וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שלא שמע בקולו, ולא הכין עצה וגבורה למלחמה זו, הגם שהנביא הזהירו שיעלו ארם להלחם בו, והזהירו גם שלא להשאיר בחיים את בן הדד מלך ארם, והוסיף הנביא וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר ה', אף על פי שאין לך זכויות לנצח מחמתם במלחמה, מכל מקום, יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם אֱלֹהֵי הָרִים ה', וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא, כדי להוכיח להם שאין הדבר כן, וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'.

(כט) וַיַּחֲנוּ אֵלֶּה נֹכַח אֵלֶּה שִׁבְעַת יָמִים, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַתִּקְרַב הַמִּלְחָמָה – התקרבו אנשי המלחמה אלו אל אלו להלחם, וגם במלחמה זו נצחו ישראל שלא כדרך הטבע, וַיַּכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲרָם מֵאָה אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד.

(ל) וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה בדרך נס עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס, וַיָּבֹא אֶל הָעִיר, ונכנס חֶדֶר בְּחָדֶר להסתתר בו.