שיעור 123, ספר איוב, פרק טז, יב-יד

יב שָׁ֘לֵ֤ו הָיִ֨יתִי ׀ וַֽיְפַרְפְּרֵ֗נִי וְאָחַ֣ז בְּ֭עָרְפִּי וַֽיְפַצְפְּצֵ֑נִי וַיְקִימֵ֥נִי ל֗֝וֹ לְמַטָּרָֽה׃ יג יָ֘סֹ֤בּוּ עָלַ֨י ׀ רַבָּ֗יו יְפַלַּ֣ח כִּ֭לְיוֹתַי וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל יִשְׁפֹּ֥ךְ לָ֝אָ֗רֶץ מְרֵֽרָתִֽי׃ יד יִפְרְצֵ֣נִי פֶ֭רֶץ עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶץ יָרֻ֖ץ עָלַ֣י כְּגִבּֽוֹר׃

֍              ֍              ֍

(יב) ומתאר עתה את יסורי גופו, ומדמה זאת למנהג החיות הטורפות, שלאחר שלכדו בעל חיים הרי הם מניחים לו לברוח ותופסים אותו שוב, ואף אני שָׁלֵו הָיִיתִי, וַיְפַרְפְּרֵנִי – תפסני ופירר את גופי לפירורים, ושוב שיחרר אותי לברוח, וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי – הפיץ את פירורי גופי לכל עבר, וכשלא יכולתי עוד לברוח, וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה, לירות בי את חיציו.

(יג) יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו – סובב אותי ברוֹבֵי קַשָּׁת, היורים בי את חיציהם, יְפַלַּח את כִּלְיוֹתַי בחיציו וְלֹא יַחְמֹל, יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי [-המרה שלי].

(יד) ואחרי שכבר פרץ ושבר את כל אברי, יִפְרְצֵנִי שוב והוסיף פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָרֶץ, את האיברים שכבר נפרצו, לשוברם שבר על גבי שבר, יָרֻץ עָלַי כְּגִבּוֹר – רץ לקראתי כדרך הגיבורים הנלחמים במלחמה, שתחילה יורים חיצים למרחק, ואחר כך רצים להלחם בחרבות.