יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 147, ספר ירמיהו, פרק כה, ח-יד

ח לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם אֶת־דְּבָרָֽי׃ ט הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָֽקַחְתִּי֩ אֶת־כָּל־מִשְׁפְּח֨וֹת צָפ֜וֹן נְאֻם־יְהוָ֗ה וְאֶל־נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ עַבְדִּי֒ וַהֲבִ֨אֹתִ֜ים עַל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבֶ֔יהָ וְעַ֛ל כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה סָבִ֑יב וְהַ֣חֲרַמְתִּ֔ים וְשַׂמְתִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה וּלְחָרְב֖וֹת עוֹלָֽם׃ י וְהַֽאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה ק֥וֹל רֵחַ֖יִם וְא֥וֹר נֵֽר׃ יא וְהָֽיְתָה֙ כָּל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את לְחָרְבָּ֖ה לְשַׁמָּ֑ה וְעָ֨בְד֜וּ הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ יב וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה אֶפְקֹ֣ד עַל־מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֩ וְעַל־הַגּ֨וֹי הַה֧וּא נְאֻם־יְהוָ֛ה אֶת־עֲוֹנָ֖ם וְעַל־אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂמְתִּ֥י אֹת֖וֹ לְשִֽׁמְמ֥וֹת עוֹלָֽם׃ יג וְהֵֽבֵאתִי֙ עַל־הָאָ֣רֶץ הַהִ֔יא אֶת־כָּל־דְּבָרַ֖י אֲשֶׁר־דִּבַּ֣רְתִּי עָלֶ֑יהָ אֵ֤ת כָּל־הַכָּתוּב֙ בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר־נִבָּ֥א יִרְמְיָ֖הוּ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ יד כִּ֣י עָֽבְדוּ־בָ֤ם גַּם־הֵ֨מָּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדוֹלִ֑ים וְשִׁלַּמְתִּ֥י לָהֶ֛ם כְּפָֽעֳלָ֖ם וּכְמַֽעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃

 

֍           ֍            ֍

 

(ח) לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, יַעַן אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת דְּבָרָי.

(ט) הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת כָּל מִשְׁפְּחוֹת צָפוֹן, נְאֻם ה', וְאֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי [-בדבר זה הוא נקרא עבדי, כיון שעושה את שליחותי], וַהֲבִאֹתִים עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל יֹשְׁבֶיהָ, וְעַל כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה סָבִיב, כי בדרך הטבע היה נבוכדנצר עתיד לכבוש את כל הארצות, אלא שאם היו ישראל עושים את רצון ה' היה מצילם מידו, אך עתה יכבוש גם אותם יחד עם שאר הגויים, וְהַחֲרַמְתִּים, וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה – כל הרואה אותם ישתומם, וְלִשְׁרֵקָה – והרואה ישרוק בפיו דרך פליאה על דבר גדול כל כך שנחרב, וּלְחָרְבוֹת עוֹלָם.

(י) וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, כפי שיש בעת שהעם יושב על אדמתו בנחת, בטוב ובהצלחה, ואפילו קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, שזהו דבר הקיים אפילו בזמן שאינם מצליחים, אך קיים ישוב כל שהוא בארץ, ומתקיימים נישואין, ואפילו קוֹל רֵחַיִם וְאוֹר נֵר, שדבר זה קיים גם בזמן שהארץ חרבה ושוממה, ויש בה רק מעט אנשים הזקוקים לתיקון המזון בריחיים ולאור הנר בבתיהם, ואפילו דברים אלו לא יהיו בארץ לאחר חורבנה.

(יא) וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה, לְשַׁמָּה, ותהיה גרועה בחורבנה יותר משאר הארצות שסביבה, כי כל העמים לא מרדו בנבוכדנצר, ואילו ישראל מרדו בו ולכן החריב את ארצם יותר, וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה.

(יב) וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל עיר המלוכה, וְעַל הַגּוֹי הַהוּא, נְאֻם ה', אֶת עֲו‍ֹנָם במה שהחריבו את הארצות, וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים בכללה, וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם.

(יג) וְהֵבֵאתִי עַל הָאָרֶץ הַהִיא אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ, אֵת כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה כפי שיובא להלן (פרקים נ-נא), וגם יבואו על בבל נבואות הפורענות אֲשֶׁר נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל כָּל הַגּוֹיִם (פרק מו והלאה), כי גם בבל תהיה בכלל העונשים שיהיו על כל הגויים, מלבד הפורענות המיוחדת שנאמרה עליה בנבואה.

(יד) כִּי עָבְדוּ בָם [-בבבל] גַּם הֵמָּה, גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדוֹלִים, כי כל הארצות שתכבוש עתה בבל, הם עצמם יקומו ויכבשו את בבל, וישיבו להם את כל הרעות שעשו להם, וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם שעשו לאחרים, וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?