יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 15, ספר ירמיהו, פרק ב, כד-כה

כד פֶּ֣רֶה ׀ לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֤ת נַפְשָׁהּ֙ שָֽׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּֽאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כָּל־מְבַקְשֶׁ֨יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחָדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃ כה מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף וּגְרוֹנֵ֖ךְ מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּֽאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַֽחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃

 

֍           ֍            ֍

 

(כד) כל בעלי החיים רצים ממקום למקום כדי להשיג טרף, או כדי לברוח מהנזק, ולכן אם נביא להם את התועלת במקומם או נרחיק מהם את הנזק, נוכל למונעם מלרוץ במדבר, לא כן הפֶּרֶה, שהוא חמור הבר, לִמֻּד מִדְבָּר – אשר המדבר לימד אותו וְטָבַע בו טֶבַע זה, בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ שָׁאֲפָה רוּחַ – שריצתה לשאוף רוח היא תאוות נפשה מצד עצמה, לא מחמת חיפוש אחר תועלת או בריחה מנזק, תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה – מי יוכל להשיב אותה ולהחזירה מריצתה במדבר, מאחר ולומדה כבר לעשות כן אף ללא כל צורך, כָּל מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ – רק המבקשים אחריה בחודש הראשון ללידתה, לא יתעייפו, אלא ימצאוה בקלות, כי עדיין לא התרגלה לתאוה זו ויוכלו להשיבה, אך לאחר ההרגל שנטבע בה לא יוכלו להשיבה.

(כה) ועתה מבאר את הנמשל לישראל, כי הבוגדת בבעלה עושה כן מחמת שהיא מבקשת לקבל דברים החסרים לה בביתה, אך כאן אירע ההיפך, והרי היא כאשה שבעלה אומר לה, מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף, כי אם תברחי למקום אחר תלכי יחיפה, ואם תשארי בבית יהיו לך מנעלים, וּגְרוֹנֵךְ מנעי מִצִּמְאָה, כי כאן בבית תמצאי יין לשתות, לא כן אם תברחי, תצמאי, וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ – אך את אומרת שהתייאשת מכל אלה, ואינך רוצה מנעלים ויין לשתיה, ולא זו מטרתך בבריחתך, לוֹא כִּי אָהַבְתִּי זָרִים, אהבה עצמית, וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ, לא כדי להרויח דבר, והרי זה כאותו חמור בר הרץ במדבר לא כדי להשיג תועלת, אלא מחמת שהושרש בליבו הטבע לרוץ, וכבר אי אפשר להשיבו מטבעו זה.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?