ח וְהָיָ֨ה הַגּ֜וֹי וְהַמַּמְלָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַעַבְד֤וּ אֹתוֹ֙ אֶת־נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִתֵּן֙ אֶת־צַוָּאר֔וֹ בְּעֹ֖ל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל בַּחֶרֶב֩ וּבָֽרָעָ֨ב וּבַדֶּ֜בֶר אֶפְקֹ֨ד עַל־הַגּ֤וֹי הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה עַד־תֻּמִּ֥י אֹתָ֖ם בְּיָדֽוֹ׃ ט וְ֠אַתֶּם אַל־תִּשְׁמְע֨וּ אֶל־נְבִיֽאֵיכֶ֜ם וְאֶל־קֹֽסְמֵיכֶ֗ם וְאֶל֙ חֲלֹמֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֶל־עֹֽנְנֵיכֶ֖ם וְאֶל־כַּשָּֽׁפֵיכֶ֑ם אֲשֶׁר־הֵ֞ם אֹֽמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַֽעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ י כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֣ים לָכֶ֑ם לְמַ֨עַן הַרְחִ֤יק אֶתְכֶם֙ מֵעַ֣ל אַדְמַתְכֶ֔ם וְהִדַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וַֽאֲבַדְתֶּֽם׃ יא וְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַֽעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃ יב וְאֶל־צִדְקִיָּ֤ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ דִּבַּ֔רְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר הָבִ֨יאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶ֜ם בְּעֹ֣ל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל וְעִבְד֥וּ אֹת֛וֹ וְעַמּ֖וֹ וִֽחְיֽוּ׃ יג לָ֤מָּה תָמ֨וּתוּ֙ אַתָּ֣ה וְעַמֶּ֔ךָ בַּחֶ֖רֶב בָּֽרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־הַגּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יַעֲבֹ֖ד אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ יד וְאַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ אֶל־דִּבְרֵ֣י הַנְּבִאִ֗ים הָאֹֽמְרִ֤ים אֲלֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תַֽעַבְד֖וּ אֶת־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל כִּ֣י שֶׁ֔קֶר הֵ֖ם נִבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃ טו כִּ֣י לֹ֤א שְׁלַחְתִּים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְהֵ֛ם נִבְּאִ֥ים בִּשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר לְמַ֨עַן הַדִּיחִ֤י אֶתְכֶם֙ וַֽאֲבַדְתֶּ֔ם אַתֶּ֕ם וְהַנְּבִאִ֖ים הַֽנִּבְּאִ֥ים לָכֶֽם׃
֍֍֍
(ח) וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ, אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל, בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא, נְאֻם ה', עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ.
(ט) וְאַתֶּם, אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם, וְאֶל קֹסְמֵיכֶם, וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם, וְאֶל עֹנְנֵיכֶם, וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם, אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל.
(י) כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם, לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם, וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם.
(יא) וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל, וַעֲבָדוֹ, וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם ה', וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ.
(יב) לאחר שהודיע נבואה זו למלכי הגויים, הוסיף לומר להם שלא תהיה להם כל תועלת בהתקשרותם עם צדקיהו מלך יהודה למרוד בנבוכדנצר מלך בבל, כיון שגם הוא שמע נבואה זו, וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה גם כן דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֵאמֹר, הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל, וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ, וִחְיוּ.
(יג) וממשיך בדבריו אל צדקיהו, לָמָּה תָמוּתוּ, אַתָּה וְעַמֶּךָ, בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל.
(יד) ואומר עוד לצדקיהו ולשריו, וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים – נביאי השקר, הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל, כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם.
(טו) כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים, נְאֻם ה', וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר, לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם אם תשמעו לקול דבריהם, וַאֲבַדְתֶּם, אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם.
