שיעור 16, מגילת איכה, פרק ד, כ-כב

כ ר֤וּחַ אַפֵּ֨ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ ה' נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִֽיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם׃ כא שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יוֹשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֨יִךְ֙ תַּֽעֲבָר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי׃ כב תַּם־עֲו͏ֹנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲו͏ֹנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃

(כ) רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', הוא יאשיהו מלך יהודה, שהיה מלך צדיק, נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם – במלכודות שלהם, אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם.

(כא) שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי – יש לך כעת ששון ושמחה במפלתינו, בַּת אֱדוֹם, היוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ עוּץ, אך דעי שגַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס זו של פורענות, תִּשְׁכְּרִי – תהיי כשיכורה מיין התרעלה, וְתִתְעָרִי – תקיאי כשיכור, כי אז תטיחי דברים כלפי מעלה, ותגלי לעיני כל את הכפירה שבתוכך.

(כב) תַּם עֲו‍ֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, כי ישראל מקבלים את יסוריהם באהבה, ואינם בועטים בהם ואינם באים לידי כפירה, ולכן לֹא יוֹסִיף ה' לְהַגְלוֹתֵךְ. פָּקַד עֲו‍ֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם, וכאשר יבואו עלייך עונשים אלו ותשתי את כוס הפורענות, אז תדברי סרה בה' לכפור בו ובהשגחתו, ובכך גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ – יתגלו חטאותייך, כי יראו הכל את דברי הכפירה שהיו טמונים בתוכך קודם לכן.