שיעור 18, מגילת איכה, פרק ה, יב-כב
יב שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ׃ יג בַּֽחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃ יד זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּֽחוּרִ֖ים מִנְּגִֽינָתָֽם׃ טו שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃ טז נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃ יז עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָֽשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃ יח עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שֽׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃ יט אַתָּ֤ה ה' לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃ כ לָ֤מָּה לָנֶ֨צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃ כא הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה ׀ אֵלֶ֨יךָ֙ וְֽנָשׁ֔וּבָה חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃ כב כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃
(יב) שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ – השרים תלו את עצמם בידיהם, ואבדו עצמם לדעת, בחטא אשר בהיותם בשלווה פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ.
(יג) בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ – היו נותנים על כתפיהם ריחיים הטוחנות ושאר משאות כדי לייגעם, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ – כשל כוחם בנשיאת עצים.
(יד) ומעת אשר זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ – הלויים הזקנים, שהיו שוערים בבית המקדש, שבתו ממלאכתם, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם – והלויים הצעירים, שהיו משוררים ומנגנים בבית המקדש, פסקו מלנגן.
(טו) מאותו זמן שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, ונֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ.
(טז) כי עם חורבן בית המקדש נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ.
(יז) ועל אף כל הצרות שהגיעו אלינו, מכל מקום רק עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, ועַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ.
(יח) עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, עד אשר שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ.
(יט) ועיקר תפילתי היא, כיון שכל עוד לא באה הגאולה שלימה אין שמו של ה' שלם, ואין כסאו שלם, מבוקשינו הוא כי אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, שיהא שמך שלם, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר, שיהא כסאך שלם.
(כ) לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ – למה תשכח אותנו עד הימים הקרויים 'נצח', שהם ימות המשיח, ותמתין עד שנהיה אנחנו המתחילים לחזור בתשובה, ומחמת כן תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים.
(כא) מבקשים אנו שתהיה אתה הפותח לנו את דלתות התשובה, הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ, וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם – כימי קדם במצרים, שאתה פתחת לנו והתחלת את הגאולה.
(כב) כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ מחמת חטאינו, הלא כבר קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד, וקיבלנו את עונשינו, ולכן נבקש, "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם".
