שיעור 189, ספר מלכים ב', פרק יד, א-ז

א בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־יֽוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בֶן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ ב בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְהֽוֹעַדָּ֖ן מִן־יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ ג וַיַּ֤עַשׂ הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינֵ֣י ה֔' רַ֕ק לֹ֖א כְּדָוִ֣ד אָבִ֑יו כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יוֹאָ֥שׁ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃ ד רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ ה וַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃ ו וְאֶת־בְּנֵ֥י הַמַּכִּ֖ים לֹ֣א הֵמִ֑ית כַּכָּת֣וּב בְּסֵֽפֶר־תּֽוֹרַת־מֹ֠שֶׁה אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה ה֜' לֵאמֹ֗ר לֹֽא־יוּמְת֨וּ אָב֤וֹת עַל־בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹֽא־יוּמְת֣וּ עַל־אָב֔וֹת כִּ֛י אִם־אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יוּמָֽת׃ ז הוּא־הִכָּ֨ה אֶת־אֱד֤וֹם בְּגֵי־מֶ֨לַח֙ עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְתָפַ֥שׂ אֶת־הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָהּ֙ יָקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

(א) בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְיוֹאָשׁ בֶּן יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה.

(ב) בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה אמציהו בְמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְהוֹעַדָּן מִן יְרוּשָׁלִָם.

(ג) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה', רַק לֹא היה כְּדָוִד אָבִיו, שעבד מאהבת ה', אלא רק כמצוות אנשים מלומדה, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יוֹאָשׁ אָבִיו, כן עָשָׂה, ולכן כמו שיואש בסוף ימיו סר מאחרי ה' ועבד עבודה זרה, כך אירע ליהואחז בסוף ימיו, שנכשל בחטא, כמסופר בדברי הימים (ב' כה יד) 'וַיְהִי אַחֲרֵי בוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֲדוֹמִים, וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים, וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְלָהֶם יְקַטֵּר'.

(ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.

(ה) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ של יהואחז, וַיַּךְ אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ יואש אָבִיו.

(ו) וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר, לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, כִּי אִם אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת.

(ז) הוּא – אמציהו מלך יהודה, הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵי מֶלַח, והרג מהם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ובדברי הימים (ב' פרק כה) מסופר עוד שבאותה מלחמה שכר אמציהו מאה אלף מישראל שיעזרו לו במלחמה, אך אמר לו הנביא שישלחם בחזרה לביתם כיון שאין ה' עוזר להם מפני חטאיהם, ושלחם, וניצח במלחמה לבדו. אמנם אותם גדודים מישראל כעסו עליו ששלחם מעליו, ופשטו על ארץ יהודה והרגו מהם שלשת אלפים, ובזזו ביזה רבה. מחמת כן רצה אמציהו מלך יהודה להילחם עם יואש מלך ישראל, וכפי שיסופר להלן.