שיעור 190, ספר ירמיהו, פרק לב, לט-מא

לט וְנָֽתַתִּ֨י לָהֶ֜ם לֵ֤ב אֶחָד֙ וְדֶ֣רֶךְ אֶחָ֔ד לְיִרְאָ֥ה אוֹתִ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְט֣וֹב לָהֶ֔ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ מ וְכָֽרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־אָשׁוּב֙ מֵאַ֣חֲרֵיהֶ֔ם לְהֵֽיטִיבִ֖י אוֹתָ֑ם וְאֶת־יִרְאָתִי֙ אֶתֵּ֣ן בִּלְבָבָ֔ם לְבִלְתִּ֖י ס֥וּר מֵֽעָלָֽי׃ מא וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אוֹתָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּֽאֱמֶ֔ת בְּכָל־לִבִּ֖י וּבְכָל־נַפְשִֽׁי׃

֍֍ ֍

(לט) וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד, שלא יעלה בליבם שום הרהור רע, וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים, ולא ילכו עוד בדרך שהורגלו בה, המביאה אותם לידי חטאים, ולכן לא יחטאו אז באופן שיחייבם גלות נוספת, לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.

(מ) וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם, כי כמו שהם יקבלו את מלכות ה' לעולם לקבל יראתו תמיד, כך יכרות עמם ה' ברית ללא תנאי, אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם, ועל ידי כך, וְאֶת יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם, לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי.

(מא) וכיון שהברית עמהם תהיה החלטית וגמורה, כך גם ההטבה אליהם תהיה תמידית, וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אוֹתָם, בשונה מאופן שהם חוטאים, שגם אם ה' מיטיב להם אינו שש על כך, עתה שיתן ה' את היראה בליבם באופן שלא יחטאו כלל, ישיש ה' בגלוי על כך שהוא מיטיב עמהם, וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת, בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי, מה שאין כן אם היו חוטאים, שלא היה ה' דבק בהם לגמרי.